כתב יד א
א"ר זעירא דמתני' קתני מקלף א' א' ור"ז סבר יכול לקלוף אפי' שתים ותני כן בפירוש כו':
והויין. שהיה מולל מלילות והיה נוטלין ממנו מעט מעט לכך הפך אפוי לכותל ומלל הרבה מלא כפו ונתן להם להודיע שמותר אפי' הרבה ותנינן ובלבד שלא ינפח בקנון משמע דוקא בכלי אבל ביד אפי' הרבה מותר ולענין שבת שאם מלל בשבת כגרוגרת חייב חטאת:
הכא. וגבי מלילות תני במתני' מנפח על יד משמע אפי' הרבה והשתא מתני' בעצמה קשיא אהדדי וכן קשה אהא דתני ובלבד שלא ינפח בקנון כו' ומשני שנייא גבי מלילות מחזיר המותר דאף שאר התבואה מקודם צריך למלול מן הקשין נמצא במלילות אף שאינו סמוך לגורן דרכן לערב עם כל התבואה אלא כשהוא מנפח בכלי חשיב קבע שאחר זה אינו מתערבת עם כל התבואה אבל גבי מקלף שכבר נעשו נקי ממוץ שלה אינו מחזיר המותר בזמן שאינו סמוך לגורן עם שאינן קלופות אך כשהוא סמוך לגורן מחזיר אף בקלופות ומתני' משתעי כשאינו סמוך לגורן לכך בקלופות שלשה אסור שכבר נקבע שאינו מחזיר המותר. ותני כן שיש חילוק בין יכול להחזיר לאין יכול דתני עלה בתוספתא על מתני' דמקלף בפירוש בד"א שאינו סמוך לגורן דאז בקלופות אין דרכן להוליכן להתערב עם המותר אבל אם הוא סמוך לגורן דבקל יכול להחזיר המותר אף בקלופות אפי' יתר מיכן מותר שהוא מחזיר המותר אלמא דיש חילוק אף בקלופות בין יכול להחזיר ללא יכול וה"ה במלילות שדרכן להחזיר לעולם אף בשאינו סמוך לגורן לכך מותר אפי' הרבה ביחד שהוא מחזיר המותר:
כתב יד ב
א"ר זעירא יכול מקלף תרתי. פי' דאף שתים מותר ג' אסור ותני כן כו' דבשעורים ב' פטור ג' חייב אין כולהון בר רב אמי היא הדא והויין ליה עד קשרי אצבעותיו. פי' שהיה מולל מלילות ונותן להם יהיו נוטלין ממנו מעט מעט והפך אפוי לכותלא פי' כדי שימלול הרבה ביחד ויתן להם להודיעם שגם הרבה מותר ותני כן פי' דאף הרבה מותר ובלבד כו':
ולענין שבת פי' שאם עשה כן בשבת לחייב עליו חטאת:
עד כגרוגרות פי' אם מלל כגרוגרות בשבת חייב:
הכא את אמרת בשעורים ב' פטור ג' חייב והכא את אמרת הכין. פי' גבי מלילות דתני מנפח על יד משמע אפי' הרבה וכן תני הכי ובלבד שלא ינפח לא בקנון:
ומשני שנייא היא הכא שהוא מחזיר את המותר. פי' גבי מלילות הוא יכול להחזיר את המותר לגורן דהא אף שאר התבואה צריך למרח ולהכי לא חשיב קבע אלא כשהוא מנפח בקנון כו' אבל גבי מקלף אינו מחזיר את המותר כשאינו סמוך לגורן דאין דרך לערב קלופות באינן קלופות לכך ג' אסור ותני כן פי' דיש [חילוק] בין יכול להחזיר או לאו דתני עלה פי' עליה דמקלף במד"א בזמן שאינו סמוך לגורן כו' אבל בזמן שהוא סמוך לגורן דבקל יכול להחזיר את המותר אף בקלופות הוא מחזיר אפי' יתר מכן פי' יותר מג' מותר אלמא דיש חילוק בין יכול להחזיר דאף בקלופות אם יכול להחזיר מותר אפילו יתר מכאן וה"ה במלילות שלעולם יכול להחזיר מותר אפילו הרבה:
יש גורסין כמו שהיא כתובה רק במקום כיון שמנע הראשון צ"ל כיון שהשקה: