פרשה חקת שנת תרי"ז
זאת חוקת התורה. כתיב והאלקים עשה את האדם ישר כשברא הקב"ה את האדם ברא שיהי' נאחז בעץ החיים ואכל וחי לעולם שיהי' אך טוב בעולם ולא רע כלל. ורק כשאדה"ר אכל מעה"ד ונתערב טוב ברע ונצטרך לבירור ונתברר מעט מעט ע"י האבות וע"י גלות מצרים עד שקבלו התורה ופסקה זוהמתן וקבלו את התורה שהוא בחי' עה"ח ונתברר הרע מהטוב ואח"כ במעשה העגל נתקלקל הדבר וחזר להתערב טוב ברע וזה הבירור נתברר מעט מעט ע"י היסורין והגלות עד ביאת הגואל. והנה זה הבירור הנעשה ע"י יסורים והגלות זהו בכלל ובפרט צריך כאו"א מישראל לעשות הבירור וזהו ע"י אמונה מי יתן טהור מטמא לא אחד. פי' שבירור טוב מרע הוא כשישראל לומד ומתפלל ועושה הכל לשם ה' ואמונה נקרא א' כמאמר בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחי' וזהו יש אמונה בראש ויש אמונה בסוף למי שיודע. והענין הוא כך אמונה יבראש הוא כשאדם מתחיל לכנום בעבודת השם צריך להאמין באמונה שלימה שהשי"ת ברא כל העולמות ומלכותו בכל משלה ולית אתר פנוי מיני' ובלתי אמונה זו לא יוכל אדם כלל לכנום באמונת השי"ת וזהו אמונה בראש. ואמונה בסוף כשאדם עובד כבר את ה' בתות"פ ומע"ט ולפעמים נופל ח"ו במחשבה איזהו התנשאות שחושב שעבד כבר את ה' ועי"ז יכול ח"ו ליפול מכל מדריגתו והרפואה לזה הוא אמונה שהשי"ת הוא א"ס וגם עבודתו הוא א"ס וא"כ במה נחשב עבודתו שעבד אז ובאמונה זו נופל ממנו ההתנשאות ויכול לעבוד להשי"ת בלי שום מ"ז וזהו נקרא אמונה בסוף. וזהו ענין פרה אדומה שמטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים וד"ל. והנה אמונה נקרא חוקה כי הוא בלי טעם רק שמאמין. ושתי אמונות הללו נקרא חוקות וע"י יכול האדם לברר רע מטוב וזהו זאת חוקת התורה בזאת יבוא אהרן אל הקודש בזאת חוקות פי' ע"י האמונות הללו יבוא אל התורה שהוא עה"ח כמו שהי' בעת קבלת התורה בירור טוב מרע ויהי' הגאולה ב"ב אכי"ר.