אל האחד האמת. אשר נתן תורת אמת לישראל עמו לעבדו באמת. והתחלתי לסדר הדברים על לוח ספר יום ה' "הוא "מצמיח "ישועה לפ"ק, ל"ב בי"נה וד"עת לפ"ק, יעזרני הש"י על דבר כבוד שמו, ויהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל.
אמרו רז"ל שכל התורה כלה נכללה בבראשית, הנה הנם בתש"ך צירופיו בר"ת. ומעתה ארשום מה שנלע"ד זה כמה עתים רמזים בצירופים:
א. בראשית. אמרו רז"ל (ב"ר פ"א ד') בשביל התורה שנקראת ראשית, ובשביל ישראל שנקראו ראשית. נרמז בר"ת בראשונה ראה אלקים שיקבלו ישראל תורה:
ב. בראשית. אמרו רז"ל (פסחים נ"ד ע"א) התשובה קודמת לעולם. נרמז בר"ת "בראשונה "רצה "אלקים "שיעשו "ישראל "תשובה:
ג. בראשית, יצורף באש"רית. אמרו רז"ל (ב"ר פ"ח ב') התורה קודמת אלפים שנה להעולם. ר"ת "ב' "אלפים "שנה "ראה "ה' "תורה:
ד. בראשית, יצורף בר"ת אש"י. אמרו רז"ל (פסחים נ"ד ע"א) שמו של משיח קדמה לעולם. [יש כאן חסרון דברים. ונ"ל שהוא על פי מה שאמרו ז"ל סנהדרין (צ"ח ע"ב) ינון שמו של משיח, שנאמר (תהלים עב יז) לפני שמש שמו ינון. ולפי זה הר"ת כך הם. בראשונה ראה תורה אף שם ינון. (השמטה מאגרא דכלה)]:
ה. בראשית, יצורף תב"א יש"ר. אמרו רז"ל (מדרש משלי פי"ד) שעולם עומד איהא שמיה רבא דבתר אגדתא. נרמז בר"ת "תענה "בכוונה "אמן "יהא "שמיה "רבא, ודייקא בתר אגדתא כי הוא נרמז גם כן בצירוף:
ו. בראשית, יצורף בשר"יתא. ר"ת "בעת "שילמדו "רבני "ישראל "תורת "אגדות:
ז. בראשית, יצורף בש"י את"ר. אמרו ז"ל (אותיות דר"ע) לימות התחיה יעמוד זרובבל בן שאלתיאל ויאמר קדיש אחר הדרשה ויענה אמן יהא שמיה רבה. ורמז בר"ת "בן "שאלתיאל "יענה "אחר "תחיית "רדומים:
ח. בראשית, יצורף בר"א שת"י. אמרו רז"ל (ב"ר פ"ג ט') מבראשית נתאוה הש"י להיות לו דירה בתחתונים, ואמרו רז"ל (פסחים נ"ד ע"א) כסא כבוד קדם לעולם, ועיקר כסא כבודו הוא בישראל. נרמז בר"ת "בראשונה "רצה "אלקים "שבת "תוך "ישראל:
ט. בראשית, יצורף רת"א יש"ב. אמרו רז"ל (ב"ר פ"א ד') תורה, אבות, שמו של משיח, ישראל, בית המקדש, קדמו לעולם. נרמז בר"ת "ראה "תורה "אבות "ישראל "שם (הוא שמו של משיח) "בית (הוא בית המקדש):
י. בראשית, יצורף בר"א שת"י. אמרו רז"ל (ב"ר פ"א ד') בזכות משה נברא העולם. ר"ת "בזכות "רועה "אשר "שר "תהלת "ים (שאמר שירת הים):
יא. בראשית, יצורף יא"ת בש"ר. אמרו רז"ל (ב"ר פס"ח י"א) יעקב אמר תהלים בעת שהיה רועה צאן לבן. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, והוא ר"ת "יעקב "אמר "תהלים "בעת "שהיה "רועה (או) "בביתו "של "רמאי, (כי לבן נקרא כן על שם רמאותיו):
יב. בראשית, יצורף בש"ר את"י. אמרו רז"ל (ב"ר פ"א ד') בזכות שלש ראשונות נברא העולם, בזכות חלה ביכורים מעשרות, (וכתבנו כמה פעמים למה לא בזכות תרומה). והוא ר"ת "בזכות "שלש "ראשונות "אשר "תורמים "ישראל:
יג. בראשית, יצורף אב"י שר"ת. אמרו רז"ל (ברכות ד' ע"ב) לומר בכל יום תהלה לדוד (תהלים קמה א). וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, והוא נרמז בר"ת "אמור "בכל "יום "שלש "רננות "תהלה:
יד. בראשית, יצורף בא"י רש"ת. אמרו רז"ל (מדרש משלי פ"ט) ימי הפורים לא בטלים. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, והוא ר"ת "בימי "אסתר "יתקנו "רבנן "שמחה "תמידיים:
טו. בראשית, יצורף אי"ב רת"ש. אמרו רז"ל (מגילה י"ד ע"א) בקריאת המגילה באדר, קריאתה זו הלולא. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, והוא ר"ת "אדר "יסופר "בקריאה "רוממות "תהלות "שבחיו:
טז. בראשית, יצורף בר"י תש"א. תיקנו רבנן ח' נרות חנוכה וקריאת ההלל בימי חנוכה (שבת כ"א ע"ב). וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, והוא ר"ת "בימי "רשעת "יונים "תדליקו "שמונה "אורות. וכן על הלל "בימי "רשעת "יונים "תהללו "שם "אדני:
יז. בראשית, ב"ת ארש"י. ר"ת "בהתחלה "תדליקו "אחד "רננו "שבחיו "יתברך, או "רננו "שבחי "ה', כי ניתנו הימים להודות ולהלל בפרט בעת הדלקה:
יח. בראשית, יצורף תבי"א ר"ש. גם כן על הנ"ל, ר"ת "תוסיפו "בכל "יום "אחד "רבות "שבחיו, (היינו להגדיל שבח הנס בכל יום):
יט. בראשית, יצורף אש"רי ת"ב. סיפרו רז"ל (כתובות ק"ג ע"א) שרבינו הקדוש אחרי פטירתו בא תמיד לביתו, ושורש נשמת ישראל ומעשיהם רמיזי בודאי באורייתא. והוא ר"ת "אחר "שנפטר "רבינו "יהודה "תמיד "בא:
כ. בראשית, יצורף בש"ר את"י. ר"ת "בזכות "ששים "רבוא "אותיות "תורת "ישראל. היינו כשיתעסקו בהם ישראל, אז יהיה בש"ר את"י שלא יורקב בשרם. ולפי זה:
כא. בראשית, יצורף אי"ב שת"ר. ר"ת "אל "ישלוט "בהם "שום "תולעה "רקבון, והעד הנאמן על זה אשת רבינו הקדוש תעיד שבא בעלה לביתה לקדש (כתובות ק"ג ע"א):
כב. בראשית, יצורף אר"י תש"ב. ר"ת "אשת "רבינו "יהודה "תעיד "שקידש "בעלה, וגם כן יצורף אשת רבי:
כג. בראשית, יצורף יא"ב שר"ת. אמרו רז"ל (עירובין כ"א ע"ב) שצריך אדם ליזהר מדברי סופרים. ר"ת "יזהר "אדם "בתקנות "שתיקנו "רבנן "תמיד:
כד. בראשית, יצורף א"ש בתי"ר. אמרו רז"ל (כתובות ב' ע"א) בתולה נישאת ליום הרביעי, (ופירש רש"י תקנת חכמים הוא עיין שם), שאם היה לו טענת בתולים וכו'. וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, ר"ת "אזהרת "שופטים "בתולה "תנשא "יום "רביעי:
כה. בראשית, יצורף בת"ר יש"א. אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא, יהא אדם רגיל לאכול בריש שתא רוביא (הוריות י"ב ע"א). וליכא מידי דלא רמיזי, ר"ת "בריש "תשרי "רגילתך "ירקות "שאמר "אביי:
כו. בראשית, יצורף ית"ב שא"ר. ר"ת "יסמן "תמיד "בריש "שתא "אכילת "רוביא:
כז. בראשית, יצורף יש"ב תא"ר. ר"ת "יערוך "שלחנו "בריש "תשרי "אכילת "רוביא:
כח. בראשית, יצורף רי"ש תא"ב. רבי סידר המשניות. וליכא מידי דלא רמיזא, והוא ר"ת "רבי "יכתוב "ששה "תורות (היינו סדרים) "אשר "בינינו:
כט. בראשית, יצורף רא"י תש"ב. רבינא ורב אשי סידרו התלמוד. ור"ת "רבינא "אשי "יסדרו "תלמוד "שהיא "בפה:
ל. בראשית, יצורף רש"י בת"א. הסכימו כל החכמים שבדורות שאדונינו רש"י ז"ל הוא ראש המפורשים, ומן השמים הסכימו על ידו. ובודאי לא במקרה הוא, ונרמז בר"ת "רבינו "שלמה "יפרש "ביאור "תורת "אמת:
לא. בראשית, יצורף שר"א תב"י. אמרו רז"ל (כתובות ב' ע"א) בנשואי אלמנה שקדו חכמים על תקנות בנות ישראל. וליכא מידי כו'. והוא ר"ת "שקדו "רבנן "את "תקנות "בנות "ישראל:
לב. בראשית, יצורף בת"ר אש"י. אמרו חז"ל (ויק"ר פל"ו ד') בראשית, בשביל ישראל שנקראו ראשית. ר"ת "בשביל "ת"ר "אלף "של "ישראל:
לג. בראשית, יצורף את"ר שב"י. ר"ת "אדון "תנאים "רבי "שמעון "בן "יוחאי:
לד. בראשית, יצורף בר"א שי"ת. אמרו חז"ל (ב"ר פ"א ד') בשביל חלה הנקרא ראשית. נרמז בר"ת "בשביל "ראשית "אכילה "שירימו "ישראל "תרומה:
לה. בראשית, יצורף בר"א ית"ש. אמרו רז"ל (ב"ר פ"א ד') בשביל מעשרות כו'. והוא ר"ת "בראשונה "ראה "אשר "יעבור "תחת "שבט הוא מעשר צאן. ועל מעשר תבואה, ר"ת "בראשונה "ראה "אשר "יעשרו "תבואות "שדה:
לו. בראשית, יצורף רא"ש ית"ב. אמרו רז"ל (ב"ר פ"א ד') בשביל ביכורים. נרמז בר"ת "ראה "אלקים "שיביאו "ישראל "תרומה "ביכורים, (כי בכורים נקרא תרומה (פסחים ל"ו ע"ב, עיין שם)):
לז. או יאמר בראשית, יצורף רב"א תש"י. ר"ת "ראשית "ביכורי "אדמתך "תביא "שם "ישראל:
לח. בראשית, יצורף תר"ב אי"ש. למדו חז"ל (שבת קל"ב ע"ב) דמילה דוחה שבת. ר"ת "תנו "רבנן "ברית "אברהם "ידחה "שבת:
לט. בראשית, יצורף רת"י שב"א. אמרו רז"ל אליהו יבוא ויעיד (וכה מעיד תמיד) שמקיימים ישראל ברית מילה, ועל כן מכינים לו כסא כאמור בזוהר (ח"א צ"ג ע"א). והוא ר"ת "רועה (כי הוא אחד מהרועים כנודע) "תשבי "יעיד "שמקיימים "ברית "אברהם. או יאמר
מ. בראשית, יצורף רא"ת יש"ב. ר"ת "רועה "אליהו "תמיד "יעיד "שמקיימים "ברית:
מא. בראשית, יצורף רא"י בש"ת. מנהג ישר לתורה לשמוח ביום שמחת תורה. והוא ר"ת "רצה "אלקים "ישמחו "ביום "שמחת "תורה:
מב. בראשית, יצורף אש"י רב"ת. אסור להזכיר שם שמים לבטלה רק בתפלה. ר"ת "אזכרת "שמותיו "ית' "רק "בעת "תפלה:
מג. בראשית, יצורף תי"ב אש"ר. אמרו רז"ל (זוהר ח"ג כ"ח ע"א, ועיין תוספות יו"ט עדיות פ"ח מ"ז) אליהו יתרץ כל הספיקות. וליכא מידי כו', ור"ת "תשבי "יתרץ "באחרית "את "שיספקו "רבנן, (היינו שיהיה להם ספק):
מד. בראשית, יצורף בא"ת יר"ש. מרומז מצות ברכת כהנים ג' ברכות ויברכו לרבים. והוא ר"ת "בני "אהרן ("תמיד) "יברכו "רבים "שלשה:
מה. בראשית, יצורף יא"ר תב"ש. אמרו רז"ל (ברכות כ"א ע"ב) ולמדו כן בגזירה שוה אין דבר שבקדושה פחות מי'. ונרמז בכאן בבריאת העולם בי' מאמרות, דבראשית נמי מאמר הוא (ר"ה ל"ב ע"א), ר"ת "יוד "אנשים "רצופים (היינו בחדר אחד) "תתחברו "בדבר "שבקדושה:
מו. בראשית, יצורף בש"א יר"ת. אמרו רבנן (תנדב"א רבה פ"א) אף על פי כו' שבת יעשה כולו תורה והוא כחדא, ואסרו לדבר דיבור חול (שבת קי"ג ע"א). והוא נרמז בר"ת "ביום "שבת "אל "ידברו "רק "תורה:
מז. בראשית, יצורף אב"י תש"ר. למדו רז"ל (מנחות ל"ד ע"ב) ארבעה בתים בתפילין של ראש. ונרמז בר"ת "ארבעה "בתים "יתנו "תפילין "של רא"ש:
מח. בראשית, יצורף רב"א תש"י. ר"ת "רק "בית "אחד "תפילין "של "יד:
מט. בראשית, יצורף יש"א תב"ר. אסרו רבנן לילך בגילוי ראש דמסיר מורא שמים מעליו, וכמאמרם (שבת קנ"ו ע"ב) כסי רישך כו'. נרמז ר"ת "ירא "שמים "אל "תלך "בגילוי "ראש:
נ. בראשית, יצורף את"ש יב"ר. אסור להזכיר את השם בגילוי ראש (שו"ע או"ח סי' צ"א ס"ג). ר"ת "אל "תזכיר "שמו "ית' "בגילוי "ראש:
נא. בראשית, יצורף אש"ר תב"י. נרמז חגיגת ג' רגלים. והוא ר"ת "את "שלש "רגלים "תחוגו "בני "ישראל:
נב. בראשית, יצורף שר"ת בי"א. נרמז חגיגת ג' רגלים. והוא ר"ת "שלש "רגלים "תבוא "בית "י"י "אלקינו (לעלות לרגל):
נג. בראשית, יצורף את"י שב"ר. אמרו רז"ל (עדיות פ"ח מ"ז) אליהו יבא במהרה בימינו לעשות שלום בעולם, כי הוא פנחס אשר ניתן לו ברית שלום (במדבר כה יב). ר"ת "אליהו "תשבי "יעשה "שלום "בין "רחוקים, (היינו בין לבבות רחוקים):
נד. בראשית, יצורף תי"ר שב"א. אליהו עלה בסערה השמים (מלכים ב' ב יא). וליכא מידי דלא רמיזא, ונרמז בר"ת "תשבי "יעלה "רום "שמים "בימי "אלישע, (כשהגיע זמנו של אלישע):
נה. בראשית, יצורף א"ת רשב"י. ר"ת "אור "תורת "רבי "שמעון "בן "יוחאי, הוא אשר שלחו אלקים למחיה להאיר עיני ישראל באור תורתו, וככה תתבונן עוד בצירוף אחר:
נו. בראשית, יצורף א"ת ריב"ש. ר"ת "אור "תורת "רבינו "יצחק "בן "שלמה, הוא מרן האריז"ל אשר האיר עיני הגולה באלף הששי בהתגלות דברי רבי שמעון בן יוחאי בסוד עולם התיקון, אשרי עין ראתה כל אלה. וגם כן בצירוף הלז יהיה ר"ת "אור "תורת "רבינו "ישראל "בעל "שם, שהוא היה מקרוב סמוך לדורותינו, ופתח לנו פתחים להבין דברי מרן האריז"ל על סוד העבודה. ועוד היה מקום לבאר איזה עניינים בנידון זה, ויראתי בפצותי פי במה שלא קבלתי:
נז. בראשית, יצורף תא"ר שי"ב. מבואר באידרא (זוהר ח"ג קמ"ד ע"ב) דתלת חברייא מן חברוי אסתלקו באידרא עיין שם. וליכא מידי כו', והוא ר"ת "תלת "אנשי "רבי "שמעון "יסתלקו "באידרא:
נח. בראשית, יצורף שב"א ית"ר. אמרה חנה בתפלה (שמואל א' א יא) תן לי זרע אנשים, ופירשו רז"ל (ברכות ל"א ע"ב) שימשח ב' אנשים שאול ודוד. ומבראשית למדה, והוא ר"ת "שמואל "בן "אלקנה "ימשח "תרין "רברבין:
נט. בראשית, יצורף אר"ש ית"ב. נרמז מצות ציצית, "אלקים "ראה "שיעשו "ישראל "תכלת "בבגדיהם:
ס. בראשית, יצורף בר"ת יש"א. וראיתם אותו וזכרתם כו' (במדבר טו לט), כי תכלת דומה לכסא הכבוד (סוטה י"ז ע"א). נרמז בר"ת "בעת "ראיית "תכלת "יזכרו "שם "אדני, והמשכילים יבינו:
סא. יצורף בא"ת יר"ש. עיין בזוהר הק' (ח"א י"א ע"ב) נרמז במעשה בראשית פקודא דיראה, ועיקר היראה היא יראת הרוממות, עיין שם דף י"ב בראשית. והוא ר"ת "בן "אדם (ר"ל הגם שהוא בן אדם ומעותד לפגעי העולם ח"ו, אף על פי כן לא זאת תהיה יראתו, רק) "תירא "יראה "רוממות "שמו (היינו בגין דאיהו רב ושליט עיקרא ושרשא כו', שזה מרומז בשמו הויה כנודע):
סב. בראשית, יצורף תא"ר בש"י. עיין שם בזוהר (ח"א י"א ע"ב) דרומז במעשה בראשית פקודא דאהבה דאיתאחדת עם היראה, ואמרו רז"ל (ברכות נ"ד ע"א) בכל לבבך (דברים ו ה), בב' יצריך. נרמז בר"ת "תאהב (או "תתמיד) "אהבה "רבה "בהסכמת "שני "יצריך, עיין שם בזוהר:
סג. בראשית, יצורף תב"ר אש"י. עיין בזהר שם (ח"א בדף י"ג ע"ב) רמז במעשה בראשית לפדיון בכור. והוא נרמז בר"ת "תפדה "בכור "רחם "אחר "שלשים "יום:
סד. בראשית, יצורף תא"י בר"ש. עיין שם בזהר (ח"א י"ג ע"ב) במעשה בראשית ליתן צדקה לעניים, ולא ישתנה דיוקנא מצלם אלהים. והוא ר"ת "תחון "אביונים "יראה "בפניך "רישום "שמו:
סה. בראשית, יצורף רא"י בש"ת. תיקנו רז"ל (ברכות ל"א ע"א) ג' תפלות בכל יום. והוא ר"ת "רצה "אלקים "יתפללו "בניו "שלש "תפלות:
סו. בראשית, יצורף תי"א רש"ב. עיין בזוהר הנ"ל (ח"א י"ב ע"א) רמז במעשה בראשית למינדע דאית אלהא רברבא ושליטא בעלמא. והוא ר"ת "תדע "יש "אלקים "רב "שליט "בעולם:
סז. בראשית, יצורף רי"א בש"ת. שם בזוהר (ח"א י"ב ע"א) רמז במעשה בראשית ליחדא לי"י בכל יומא יחודא כדקאי יאות כו' בשית תיבין דשמע ישראל (דברים ו ד). נרמז בר"ת "רוממות "יחוד "אלהותו "ביחוד "שית "תיבין:
סח. בראשית, יצורף רא"ת יש"ב. שם בזהר (ח"א י"ב ע"א) ולבתר דאתקשרא תמן לעילא, איצטריך לקשרא לתתא באוכלסהא בשית סטרין אחרנין דלתתא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והוא ר"ת "רוממות "אלהותו "תרין "יחודין "שמע "ברוך, והמ"י:
סט. בראשית, יצורף רב"ת שי"א. שם בזהר (ח"א י"ב ע"א) במעשה בראשית למנדע די"י הוא אלהים, ולאתכללא שמא דאלקים בשמא דהויה. והוא ר"ת "רצון "בוראך "תכלול "שמות "י"י "אלקים:
ע. בראשית, יצורף רא"ת יש"ב. שם בזוהר (ח"א י"ד ע"א) במעשה בראשית לנטרא יומא דשבתא, דאיהו יומא דנייחא מכל עובדין דבראשית. והוא ר"ת "רצון "אלקים "תשמרו "יום "שבת "בראשית:
עא. בראשית, יצורף רי"ת בש"א. אמרו רז"ל (שבת קי"ז ע"ב) חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת, והוא ר"ת "רצון "יי "תאכל "בשבת "שלש "אכילות:
עב. בראשית, יצורף אי"ש רב"ת. אמרו חז"ל (יומא פ"ו ע"ב) גדולה תשובה שאפילו אחד ששב מוחלין לכל העולם כלו. נרמז בר"ת "אחד "יעשה "שובה "רבים "בזכותו (או "בתשובתו) "תתכפרו. או
עג. בראשית, יצורף אש"ת בר"י. ר"ת "אחד "שעשה "תשובה "בזכותו "רבים "יתכפרו:
עד. בראשית, יצורף רב"י תא"ש. ר"ת "רוממות "בן "ישי "תוך "אלף "ששי, הוא משיח צדקינו שיתגלה במהרה בימינו:
עה. בראשית, יצורף תי"ר בא"ש. ר"ת "תשבי "יבשר "רבים "בתוך "אלף "ששי.
עו. בראשית, יצורף תר"י בא"ש. ר"ת "תחיית "רדומים "יהיה "בתוך "אלף "ששי.
עז. בראשית, יצורף רא"ב שי"ת. ידוע מש"ס (ב"ק פ"ב ע"א) וזוהר הק' (ח"ב ר"ו ע"א) החיוב בכל שבת לקרוא בתורה. ונרמז בר"ת "רצה "אלקים "בכל "שבת "יקראו "תורתו:
עח. בראשית, יצורף רא"ב תש"י. חייבים אנחנו מן התורה לישב בסוכה שבעת ימים (ויקרא כג מב) ונרמז בר"ת "רצה "אלקים "בסכות "תשבו "שבעת "ימים:
עט. בראשית, יצורף רא"י בת"ש. ידוע כי עקרי האמונה הם שלשה עקרים מציאות הבורא, תורה מן השמים שכר ועונש, (עיין בעיקרים למהר"י אלבו). ונרמז בר"ת צירוף הנ"ל "ראשית "אמונת "ישראל "בורא "תורה "שכר:
פ. בראשית, יצורף שת"ב אי"ר. בפסוק (שמות טו כו) ויאמר אם שמוע תשמע לקול כו' אני י"י רופאך. נרמז בר"ת "שמוע "תשמע "בקולי "אני "י"י "רופאך:
פא. בראשית, יצורף ראש"י ת"ב. ר"ת "רצה "אלקים "שמיטת "יובלות "תשמרו "בארץ:
פב. בראשית, יצורף רי"א תש"ב. ר"ת "רצון "י"י "אל "תונו "שתות "במקח:
פג. בראשית, יצורף בא"י רת"ש. מפורסים הדבר בקיבל חז"ל (פרקי דר"א פמ"ו) שימי אלול הם ימי רצון מסוגלים לתשובה. ונרמז בצירוף הנ"ל "בחודש "אלול "ימי "רצון "תעשו "שובה. או יצורף:
פד. בראשית, יצורף אי"ר תב"ש. ר"ת "אלול "ימי "רצון "תשובו "בתשובה "שלימה:
פה. בראשית, יצורף רש"א ית"ב. העולם נידון בראש השנה, כמו שהוכיחו רז"ל (ר"ה ט"ז ע"א) מקראי. נרמז בר"ת "ראש "שנה "אלקים "ישפוט "תבל "בצדק:
פו. בראשית, יצורף שב"א רת"י. אמרו רז"ל (יומא י"ט ע"ב) השח שיחה בטילה עובר בעשה, שנאמר (דברים ו ז) ודברת בם ולא בדברים בטלים. נרמז בר"ת "שיחה "בטילה "אסור "רק "תורה "ידבר:
פז. בראשית, יצורף שא"ב רי"ת. תנא דבי אליהו ימים יצרו לא אחד בהם (תהלים קלט טז), זה יום הכפורים לישראל, לפי שריבה שמחה גדולה לפני הקב"ה שנתנו באהבה רבה לישראל (תנדב"א רבה פ"א). ר"ת "שמחת "אלקים "באהבה "רבה "יוד "תשרי:
פח. בראשית, יצורף אב"י תש"ר. אמרו רז"ל (ברכות ו' ע"ב) כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים, היינו ששומעים לתוכחתו. ונרמז בר"ת "אשר "בו "יראת "שמים "תוכחתו "רצויה, היינו ריצוי לעם ששומעין בקולו:
פט. בראשית, יצורף רא"ש בי"ת. נרמז בר"ת תענית צום כפור, "רצה "אלקים "שיתענו "בניו "יוד "תשרי:
צ. בראשית, יצורף בא"י שר"ת. נרמז בר"ת "בגאולה "אחרונה "יבואו "שבעה "רועים "תמימים. או
צא. בראשית, יצורף אי"ב תש"ר. הנה כן אמר הנביא (מיכה ה ד) אשור כי יבוא בארצינו כו', והקמנו עליו שבעה רועים כו'. נרמז בר"ת "אשור "יבוא "בארצנו "תעמדו "שבעה "רועים:
צב. בראשית, יצורף רא"ת יב"ש. נרמז בר"ת "רצון "אלקים "תמיד "יכונן "בית "שלישי. או
צג. בראשית, יצורף רא"י תב"ש. נרמז בר"ת "רצון "אלקי "ישראל "תבנה "בית "שלישי:
צד. בראשית, יצורף (רא"י תב"ש). בר"ת אי"ש. נרמז בר"ת "בכורי "רחם "תפדו "אחר "ימים "שלשים. או
צה. בראשית, יצורף ברי"ת א"ש. ונרמז ברי"ת א"ש. נרמז בר"ת "בכורי "רחם "ישראלית "תפדו "אחר "שלשים:
צו. בראשית, יצורף א"ת יבש"ת. נרמז הא דאמרו רבנן (זוהר ח"ג כ"ח ע"א, ועיין תוספות יו"ט עדיות פ"ח מ"ז) שעתיד אליהו לתרץ כל האיבעיות והספיקות של רבנן. נרמז בר"ת "אליהו "תשבי "יתרץ "בעיות "של "רבנן
צז. בראשית, יצורף אר"ש תב"י. נרמז בר"ת הא דאמרו רבנן (ר"ה ב' ע"א) ארבעה ראשי שנים הם. ר"ת "ארבעה "ראשי "שנים "תעשו "בני ישראל:
צח. בראשית, יצורף רש"י תב"א. ר"ת "ראש "שנה "יתקעו "תרועה "בשופר "איל:
צט. בראשית, יצורף רי"ת בא"ש. אמרו רז"ל דבשביל זה השהה הקב"ה את ישראל במדבר ארבעים שנה, בכדי שילמדו כל התורה כולה בלא טירדה, ואחר כך יבואו לארץ. נרמז בר"ת "ראשונה "ילמדו "תורה "במדבר "ארבעים "שנה:
ק. בראשית, יצורף בא"ש תי"ר. אמרו רז"ל (ע"ז ה' ע"ב) בפסוק שאמר משה סוף ארבעים שנה (דברים כט ג) ולא נתן י"י לכם לב לדעת כו' עד היום הזה, מלמד שאין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה. נרמז בר"ת "בלימוד "ארבעים "שנה "תדע "ידיעת "רבך:
קא. בראשית, יצורף רא"י תב"ש. ר"ת "רצה "אלקים "יקבלו "תורה "בחג "שבועות:
קב. בראשית, יצורף תא"י שר"ב. ר"ת "תשעה "אב "יהא "שמחה "רבה "בגאולה:
קג. בראשית, יצורף את"י שר"ב. ר"ת "ארבעה "תעניתים "יהיו "שמחה "רבה "בגאולה:
קד. בראשית, יצורף אב"ת יש"ר. בתענית (דף ז' ע"ב) אמר רחמנא אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות כו'. ר"ת "אם ביטלו "תרומות "ימנעו "שמים "רביבים:
קה. בראשית, יצורף תש"ר אב"י. בתענית (דף ט' ע"ב) אמר ריש לקיש מטר אפילו בשביל יחיד, עיין שם. נרמז בר"ת "תתנו "שמים "רביבים "אפילו "בשביל "יחיד.
קו. בראשית, יצורף יא"ת בר"ש. בתענית (דף ז' ע"ב) אמר ר' אושעיא גדול יום הגשמים, שאפילו ישועה פרה ורבה בו. ר"ת "ישועות "אלקים "תהיה "בירידת "רביבי "שמים:
קז. בראשית, יצורף אי"ש תב"ר. גם זה בתענית (י' ע"א) ארץ ישראל שותה תחילה וכו'. נרמז בר"ת "ארץ "ישראל "שותה "תחילה "בירידת "רביבים:
קח. בראשית, יצורף אי"ר בש"ת. גם זה בתענית (ז' ע"ב) כשהגשמים יורדין בודאי נמחלו עונות ישראל, עיין שם. נרמז בר"ת "אם "ירדו "רביבים "בידוע "שנתכפרו "תועבות:
קט. בראשית, יצורף (תר"י אב"ש). רא"י תש"ב. ר"ת "רחל "אשת "יעקב "תלד "שני "בנים:
קי. בראשית, יצורף בש"י את"ר. ר"ת "בני "שפחות "יהיו "ארבעה "תולדותם "רצויים, (ר"ל רצויים למניין בני ישראל, לא כמו שפחת שרה אשר תולדותיה נזחים מכלל הקדושה, אבל בני שפחות רחל לאה הם גם כן בכלל הרצון שעלו ברצונו ית' בשעת בריאת העולם, ישראל עלו במחשבה ורצון הקדום כביכול [עיין ב"ר פ"א ד'] , הבן):
קיא. בראשית, יצורף רא"ת יב"ש. ר"ת "ראה "אלקים "תמונות (או "תמימות) "יעקב "בחיר "שבאבות. או:
קיב. בראשית, יצורף רא"ת יב"ש כנ"ל. ר"ת "ראה "אלקים "תמימת "י"ב "שבטים:
קיג. בראשית, יצורף אי"ב (שר"ת) תר"ש. כתיב (תהלים נ יב) אם ארעב לא אומר לך (תהלים נ יג) האוכל בשר אבירים וכו', אלא נאמר בקרבנות ריח ניחוח, נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני (זבחים מ"ו ע"ב, עיין שם פירוש רש"י) . והוא בר"ת "אדם "יקריב "בהמה "תעשו "רצוני "שאמרתי:
קיד. בראשית, יצורף אר"ב יש"ת. אמרו בגמרא ברכות (ו' ע"ב) יודע אדם בחבירו שרגיל ליתן לו שלום, יקדים לו שלום. ר"ת "אדם "רגיל "בחבירו "יקדים "שלום "תחילה:
קטו. בראשית, יצורף שא"י תר"ב. ר"ת "שלש "אשמורות "יתחלק "תהלות "רבבות "בלילה. היינו שלש אשמורות הוי הלילה, ובכל משמר כתות אחרות של מלאכי השרת, כמבואר בגמרא (ברכות ג' ע"א), נפקא מינה למבעי רחמי בהאי שעתא:
קיז. בראשית, יצורף תר"א בי"ש. עיין בזוהר ויצא (ח"א קנ"ח ע"א) שיעקב ברח מבית לבן, שידע כאשר תלד רחל את בנימין ישתלמו שבטים, ושכינתא תטיל ביתא ורחל תדחה ממקומה, על כן ברח מקודם, עיין שם הטעם. נרמז בר"ת "תלד "רחל "את "בנימין "ישתלמו "שבטים. וגם כן יצורף:
קיח. בראשית, יצורף שת"ב יר"א. ר"ת "שכינתא "תטול "בית "יעקב "רחל "אתדחיית. וגם כן:
קיט. בראשית, יצורף יש"ת רב"א. ר"ת "ישתלמו "שבטים "תקבר "רחל "בדרך "אפרת:
קכ. בראשית, יצורף תבי"ר ש"א. (עיין לעיל [צירוף ס' מחז"ל *סוטה י"ז ע"א]). ר"ת "תכלת "בדמיון "ים "רקיע "שם "אדני:
קכא. בראשית, יצורף הנ"ל יר"ת בש"א. ר"ת "ישועה "רבה "תהיה "בזמן "שימלוך "אחשורוש. וגם כן:
קכב. בראשית, בצירוף הנ"ל. ר"ת "ישועה "רבה "תהיה "בזמן "שימלוך "אנטיוכס, (והוא המלך יון בזמן הנס דחנוכה):
קכג. בראשית, יצורף גם כן יר"ת שב"א. ר"ת "ישועה "רבה "תהיה (בזמן) "שינצחו "בני "אהרן, (רמז לנצחון הכהנים את היונים):
קכד. בראשית, יצורף אר"י תב"ש. אמרו רז"ל (ב"ר פ"ב ד') שאנטיוכס עם היונים גזרו שיכתבו בקרן השור אין לכם חלק באלקי ישראל, ודבר הזה יש לו סוד אין כאן מקומו. והוא ר"ת אר"י תב"ש, "אנטיוכס "רשע "יגזור "תכתבו "בקרן "שור:
קכו. בראשית, יצורף בר"י תש"א. ר"ת "בזמן "רועה "יחזקיה "תשוב "שמש "אחורנית (מלכים ב' כ יא, עיין פרקי דר"א פנ"ב):
קכח. בראשית, יצורף רא"י שת"ב. אמרו רז"ל (ר"ה י"א ע"א) הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום. והוא ר"ת "רצה "אלקים "יתמלאו "שנות "תמימים "בימים:
קכט. בראשית, יצורף שב"א ית"ר. אמרו רז"ל (מגילה י"ג ע"ב) בשבעה באדר נולד משה. נרמז בר"ת הצירוף "שבעה "בחודש "אדר "יולד "תמים "רועה:
קלא. בראשית, יצורף יא"ש בת"ר. "יהושע "אשר "שרת "באוהל "תמורת "רבו.
קלג. בראשית, יצורף יא"ב תר"ש. אמרו רז"ל (ברכות ל"ב ע"א) יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל. נרמז בר"ת "יסדר "אדם "בתחילת "תפילתו "רוממת "שבחו:
קלד. בראשית, יצורף יר"ש בא"ת. אמרו רז"ל (מגילה ו' ע"א) ירושלים ורומי, אם יאמר לך אדם נתיישבו שתיהן אל תאמין, חרבו שתיהן אל תאמין, חרבה רומי ונתיישבה ירושלים תאמין, ובהיפך ח"ו כו': והנה נרמז בר"ת הצרופים "ירושלים "רומי "שתיהן "בחורבנן (או "ביישובן) "אל "תאמין. וגם כן.
קלה. בראשית, יצורף אי"ב רש"ת. ר"ת "אבל "ירושלים "בישיבה "רומי "שממה "תאמין. וגם כן:
קלו. בראשית, יצורף אר"ב יש"ת. ר"ת "אבל "רומי כו' "תאמין:
קלז. בראשית, יצורף בי"א רת"ש. אמז"ל (ברכות ו' ע"א) בפסוק (דברים כח י) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך וייראו ממך. אלו תפילין שבראש. נרמז בר"ת "בריות "יראו "אם "רואים "תפילין "שבראש. או
קלח. בראשית, יצורף תש"ר יא"ב. ר"ת "תפילין "של "ראש "יפלו "אימה "באומות:
קלט. בראשית, יצורף אי"ת שב"ר. אמרו רז"ל (סנהדרין ק"א ע"ב) אסור לחלוץ תפילין בפני רבו. נרמז בר"ת "אל "יחלוץ "תפילין "שלו "בפני "רבו:
קמ. בראשית, יצורף שב"ר אי"ת. אמרו רז"ל (עירובין ס"ד ע"א) שיכור ששתה כדי רביעית אל יתפלל, והוא ר"ת "שתה "בכדי "רביעית "אל "יתפלל "תפילתו. או "שכור (או) "בשתה "רביעית "אל "יתפלל "תפלתו:
קמא. בראשית, יצורף בא"י תש"ר. אמרו רז"ל אין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים, עיין שם בברכות (ח' ע"א). נרמז בר"ת "בוראנו "אל ימאס "תפילתן "של "רבים:
קמב. בראשית, יצורף אי"ב שר"ת. ר"ת "אל "יכתוב "בלא "שרטוט "רק "תפילין, (כי תפילין אין צריך שרטוט, כמו שאמרו רז"ל במגילה [י"ח ע"ב]):
קמג. בראשית, יצורף רש"ב אי"ת. ר"ת "רב (יכונה גם כן לשר ולמלך) "שואל "בשלומו:
קמד. בראשית, יצורף כנ"ל. ר"ת "רחש "שזור "בעקבו "אל יפסוק "תהלתו:
קמה. בראשית, יצורף יש"ת רא"ב. אמרו רז"ל (ברכות מ' ע"א) אסור לאדם לאכול עד שיתן תחילה לבהמתו, ואפקי לה מקרא (דברים יא טו) עיין שם. ונרמז בר"ת "יאוחר "שרותך (היינו סעודתך) "תתן "ראשונה "אכילת "בהמתך:
קמו. בראשית, יצורף בא"ר ית"ש. אמרו רז"ל ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט יח) (כולל כל התורה), אידך פירושא הוא, עיין שם בשבת (ל"א ע"א). והוא ר"ת "במצות ("רעך) "אהבת "רעך "יוכלל "תורה "שלימה (עיין עוד ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד):
קמז. בראשית, יצורף רי"ת בש"א. אמרו רז"ל (ב"ר פפ"ד י"ט) ראובן פתח בתשובה תחילה, אמר הקב"ה אתה פתחת בתשובה תחילה, חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה, ומנו הושע שנאמר (הושע יד ב) שובה ישראל עד י"י אלקיך. והנה דקדקנו הלא אדם וקין עשו גם כן תשובה, ופרשנו דהכי קאמר ראובן פתח בתשובה תחילה, ר"ל אותה התשובה שהיא תחילה וקודם בעולמות עליונים, היינו תשובה עילאה והוא תשובה מאהבה, והדברים ארוכים אצלינו אין כאן מקומו. נרמז בר"ת "ראובן "יפתח "תשובה "בתחילת "שובת "אהבה:
קמח. בראשית, יצורף תר"א יב"ש. אמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"א) לעתיד ידמה לצדיקים היצר הרע כהר ולרשעים כחוט השערה, כן הוא בגמרא ובזהר (ח"א ק"צ ע"ב), נרמז בר"ת, "תראו "רשעים "את "יצר "בדמיון "שערה:
קמט. בראשית, יצורף רשא"י ב"ת. ר"ת "ראיית "שלמים "את "יצר "בדמיון "תל:
קנ. בראשית, יצורף יש"ר את"ב. בזהר וישב (ח"א קפ"ט ע"ב) ותא חזי אינון דלא נטרי להאי קיימא בקודשא, גרמי פרישו כו', בגין דכתיב (דברים יא טז) וסרתם ועבדתם וכו', וכתיב (דברים יא יז) ועצר את השמים ולא יהיה מטר, דהאי איהו כמאן דסגיד לאלקא אחרא דמשקר בהא את קיימא קדישא, וכד קיימא קדישא אתנטיר בעלמא כדקא יאות, כדין קוב"ה יהיב ברכאן לעילא לאתרקא בעלמא, כמד"א (תהלים סח י) גשם כו'. נרמז בר"ת ("אל) "יתנו "שמים "רביבים "אם "תשמרו "בריתי:
קנא. בראשית, יצורף א"ת ברש"י. בגמרא מגילה (כ"ח ע"א) שאלו לר' פלוני במה הארכת ימים, והשיב מימי לא הסתכלתי בפני אדם רשע. וזה נרמז בר"ת "אל "תסתכלו "בצלם "רשע "שתאריך "ימים:
קנב. בראשית, יצורף רא"ת בש"י. גם זה שם (מגילה כ"ח ע"א) במה הארכת ימים, והשיב מימי לא הקפדתי בתוך ביתי, נרמז בר"ת "ראה "אל תקפיד "בביתך "שיאריכו "ימיך:
קנג. בראשית, יצורף א"ת ברש"י. גם זה שם (מגילה כ"ח ע"א) במה הארכת ימים, והשיב לא ששתי בתקלת חברי. ר"ת "אל "תשמח "בתקלת "רעך "שיאריכו "ימיך:
קנד. בראשית, יצורף בשר"י א"ת. במגילה (ט"ז ע"א) דשאל המן למרדכי, הא כתיב לכם (משלי כד יז) בנפול אויביך אל תשמח וכו', והשיב זה דווקא ברשעי ישראל, אבל וכו'. וזה נרמז בר"ת "בנפול "שונאיך "רשעי "ישראל "אל "תשמח:
קנה. בראשית, יצורף יש"ת אר"ב. ר"ת "יעידו "שנים "תחייבו "את "רעך "בכל:
קנו. בראשית, יצורף בי"ש רת"א. ר"ת "בעדות "יחיד "שמת "רעך "תתירו "אשתו. כי עד אחד נאמן בעדות אשה כמו שאמרו רז"ל (גיטין ב' ע"ב):
קנז. בראשית, יצורף בי"ת שא"ר. ר"ת "בעדות "יחיד "תחייבו "שבועה "את "רעך, כמו שאמרו רז"ל (כתובות פ"ז ע"ב) אבל לשבועה קם:
קנח. בראשית, יצורף אר"י בש"ת. ר"ת "ארים "ראש "יוסף "בריש "שתא "תשרי. כי בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים (ר"ה י' ע"ב):
קנט. בראשית, יצורף רא"ש ית"ב. אמרו רז"ל (ברכות ה' ע"א) ראה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו. והוא נרמז בר"ת הצירוף הנ"ל "ראית "אדם "שבאים "יסורים "תפשפש "במעשיך:
קס. בראשית, יצורף ראש"י ת"ב. אמרו רז"ל (שם) פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה. נרמז בר"ת "ראה "אחר "שפשפש "יתלה "בביטול "תורה:
קסא. בראשית, יצורף רא"ת יש"ב. אמרו רז"ל (שם) תלה ולא מצא, בידוע שיסורים של אהבה הם. נרמז בר"ת "ראה "אחר "תלייתו "ידע "שבאו "באהבה:
קסב. בראשית, יצורף אי"ר שת"ב. ר"ת "אם "יהיה "רעב "שונאך "תאכילהו "בלחמך (על פי הפסוק משלי כה כא):
קסג. בראשית, יצורף ית"א בר"ש. ר"ת "יתחלקו "תולדות "אסנת "בדמיון "ראובן "שמעון, כמ"ש יעקב ועתה שני בניך הנולדים כו' כראובן ושמעון כו' (בראשית מח ה):
קסד. בראשית, יצורף רא"ת שב"י. כתב האריז"ל לא ילבש שני מלבושים ביחד, נרמז בר"ת "ראה "אל "תלבש "שני "בגדיך "יחד:
קסה. בראשית, יצורף אר"י שב"ת. אמרו רז"ל (ב"ר פמ"ד כ"א) אברהם בירר שעבוד מלכיות חלוף גיהנם, שראה במראה והנה תנור עשן כו' (בראשית טו יז). נרמז בר"ת "אב "ראשון "יברר "שעבוד "בראיית "תנור (היינו גיהנם):
קסו. בראשית, יצורף אש"י תב"ר. ר"ת "ארבעה "שעבודים "ישתעבדו "תמימים "בגוים "רבים. כי תמיד בכל גלות מצורפים כמה וכמה אומות להאומה המשועבדת, (כמבואר בגמרא ובמדרש).
קסז. בראשית, יצורף שר"ב אי"ת. ר"ת "שעבוד "ראשון "בבל "אשר "יחריב "תפארתנו, (היינו בית מקדשנו ותפארתנו):
קסח. בראשית, יצורף אר"ב שי"ת. ר"ת "אחריו (ר"ל אחר גלות בבל) "רצוף (כי הגלות הב' היה רצוף לגלות בבל) "בגלות "שנער (שנער הוא מדי ופרס) "יבנו "תפארתם, (כי משם בנו בית המקדש):
קסט. בראשית, יצורף יש"ר תב"א. ר"ת "יון "שלישי "רבה "תשועות "בני "אהרן:
קע. בראשית, יצורף אר"ש יב"ת. ר"ת "אדום "רביעי "שם "יבנה "בית "תפארתם:
קעא. בראשית, יצורף שא"י בת"ר. ר"ת "שעבוד "אחרון "יתארך "באחריתו "תשועות "רבות:
קעב. בראשית, יצורף שת"א רב"י. שבוע שחל בו ט' באב אסור בבשר ויין. נרמז בר"ת "שבועת "תשעה "אב "רחק "בשר "ויין:
קעג. בראשית, יצורף שב"א יר"ת. ר"ת "שמיני "בחג "אסיף "יתחילו "ראשית "תורה. רמז למנהג ישראל שמתחילין התורה ביומא תמינאה של חג הסוכות הוא חג האסיף:
קעד. בראשית, יצורף בש"ת רי"א. אמרו רז"ל (ירולשמי סוכה פ"ה ה"א) בשמחת בית השואבה למה נקרא שמה בית השואבה, שמשם היו שואבין רוח הקודש. ונרמז בצירוף הנ"ל "בשמחת "שואבה "תשאבון "רוח "ה' "אלהים:
קעה. בראשית, יצורף תש"ב אי"ר. מנהג ישראל תורה הוא על פי קדמונינו לתקוע שופר בחודש אלול (פרקי דר"א פמ"ו), כדי לעורר הישנים לתשובה (עיין רמב"ם הלכות תשובה פ"ג ה"ד). ונרמז בר"ת "תקעו "שופר "בחודש "אלול "יעוררו "רדומים.
קעו. בראשית, יצורף ית"ב אר"ש. מנהג ישראל תורה היא לומר תהלים בכל חודש אלול. ר"ת "יאמרו "תהלים "בחודש "אלול "רצוים "שבחיו:
קעז. בראשית, יצורף בא"ר שי"ת. אמרו רז"ל (פסחים צ"ט ע"ב) בליל חג הפסח אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. והוא ר"ת "בליל "אביב "רש "שבישראל "יסוב "תמיד:
קעח. בראשית, יצורף רא"ב שי"ת. ר"ת "רצה (או "ראה) "אלקים "בחג "שבועות "יקבלו "תורתו. והנה לכולי עלמא בשבת ניתנה תורה (שבת פ"ו ע"ב), הוא גם כן ר"ת "ראה "אלקים "ביום "שבת "יקבלו "תורתו:
קעט. בראשית, יצורף רא"ש בי"ת. ר"ת "רצה "אלקים "שיתענו "בניו "יוד "תשרי:
קפ. בראשית, יצורף אי"ש רת"ב. אמרו רז"ל (שבת קי"ט ע"ב) לענות אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו. ונרמז בר"ת "אמן "יהא "שמיה "רבא "תענה "בקול:
קפא. בראשית, יצורף רא"ש ית"ב. ר"ת "רצה "אלקים "שיטילו "ישראל "תכלת "בבגדיהם (במדבר טו לח). ויצורף גם כן
קפב. בראשית, יצורף אי"ת בש"ר. והוא ר"ת "אשר "יזכרו "תמיד "במצות "שצוה "רבונם, והוא הנאמר (במדבר טו מ) למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי:
קפג. צירוף בא"ת יר"ש. מרומז מצות ברכת כהנים ג' ברכות (במדבר ו כג), ולרבים יברכו (עיין סוטה ל"ח ע"ב). והוא ר"ת "בני "אהרן "תמיד "יברכו "רבים "שלשה (היינו ג' ברכות):
קפד. בראשי"ת, יצטרף בית אשר. בי"ת נקרא תשובה תתאה, אש"ר תשובה עילאה. והקדים השי"ת תשובה לעולם (פסחים נ"ד ע"א), ודא בראשי"ת ב' ראשית, ר"ל שני תשובות הקדים לעולם. ועוד:
קפה. בראשית, ב' ראשית, אילין ב' בתי מקדשים. וידוע דהיו נגד ב' ההי"ן ראשונה ואחרונה, ודא גם כן צירוף בית אשר. בי"ת ה' אחרונה, אש"ר ה' ראשונה. ומרומז ב' רבתא גם כן, כי גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון במהרה בימינו (חגי ב ט), ואז:
קפו. תצטרף בראשי"ת, גם כן יבשר את, יבשר להשכינה הקדושה הנקראת את, כנודע שנכללין בה כל אותיות התורה מא' עד ת'. וגם כן יבשר את, יבושרו אותיות התורה ויצאו מהגלות, שבעוה"ר נמסרו רזיה להחצונים. וגם כן א"ת, ר"ת אליהו תשב"י, כי הוא המבשר במהרה בימינו אמן: עוד
קפז. בראשית, יצורף ראשית ב'. ר"ל על דרך שפירש המתרגם בחוכמא, דא היא ראשי"ת חכמ"ה (תהלים קיא י), וידוע דמשם היא התחלה לבחינת דכר ונוקבא בב' פרצופים, כידוע למשכילים בחכמ"ה, ואני הקטן יראתי בפצותי פי לבאר על נכון. וזהו: ראשי"ת ב', ברא הראשי"ת לבחינת ב' פרצופים, ועל ידי זה נתאצלו השמים והארץ, הן הם בחינות זעיר ונוקב' תפארת ומלכות, ודי בזה למשכילים בחכמה דוק ותשכח: או
קפח. יצטרף בשר אית. והוא ר"ת בשביל ששים רבוא אורות ישראל תמימים. כי הנה נודע הגם שיוסיף השי"ת על ישראל עם קרובו אלף אלפי אלפים פעמים עד אין מספר, עם כל זה עיקר ענפים המסתעפים מאילן הקודש הם ס' רבוא ענפים תמימים, לא יעלו יותר מס' רבוא, ויותר מזה הם ענפים ונצוצים המסתעפים מענפי הס' רבוא כנודע, עיין בגלגולים: עוד
קפט. בראשית, יצורף בשר אתי. ר"ת בשביל ששים רבוא אותיות תורת ישראל, הוא מאמרם ז"ל (ב"ר פ"א ד') בשביל התורה שנקראת ראשי"ת. עוד:
קצ. בראשית, יצטרף רבישת"א. ר"ת רצון בני ישראל שיהיה תורתם אומנתם. ר"ל שעל ידי זה ממשיכים הרצון העליון ישראל עלה במחשבה (ב"ר פ"א ד'), וישמח השם במעשיו (תהלים קד לא). ואם מתעסקים באומנות אחרות ונהנים מן העולם הזה אשר חיותו מקליפת נוגה וזוהמת הנחש שולטת בגופו, אזי שולט הרקבון והתולעים בגופו אחר פטירתו להתעכל הגוף, כי זה לא היה הרצון ולא איתברא במחשבה כביכול, ולזה צריך שימוש חכמים להבין הדברים. מה שאין כן המתנהג רק על פי התורה וזה אומנתו תמיד, ובגין כך יצטרף (בראשי"ת), איבשת"ר. (עיין לעיל צירוף כ"א). ר"ת "אל "ישלוט "בהם "שום "תולעה "רבנן, והעד הנאמן על זה רבינו הקדוש שבא בכל ערב שבת לביתו בגופו הקדוש (כתובות ק"ג ע"א) . וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, ויצטרף (בראשי"ת), אשת רבי. והוא כפשוטו אשתו של רבינו הקדוש לעד שבא לביתה בכל ערב שבת. ועוד ידוע דהגוף לנשמה נקרא בשם אש"ה, והבן:
קצא. עוד (בראשי"ת), בת אשר י'. ור"ל מלכו"ת שמים הנקראת ב"ת (תיקו"ז ע קל"ג ע"ב), דאיתנטילת מעולם העליון מיו"ד היא בחינת חכמ"ה, ואש"ר בחינת בינ"ה המאשרינו כנודע, ומשם שרשי נשמות ישראל: עוד (בראשי"ת), אתר יבש. דלית לה נהרא מגרמה כלום (עיין תקו"ז מג פ"ב ע"א) : עוד
קצב. (בראשי"ת), אתר שיב. ר"ל המקום שכל הי"ב גבולי אלכסון אליו ישובו, וממנו מוצא י"ב שבטי ישורון נגד י"ב צירופי הויה בגימטריא שי"ב, בסוד עלית למרום שבית שב"י (תהלים סח יט) : עוד
קצג. בראש"ית, שא ברית. לישא עליו ברית קודש ולא יטמאהו, כי לא יכול לבוא לשלימות התורה ורזיה רק השומר בריתו בטהרה ובפרישות, וכן בראשי"ת:
קצד. יצורף תברא שי. השומר בריתו נקרא צדיק (עיין זוהר ח"א נ"ט ע"ב), ובורא ש"י עולמות שנוחל אותם אחר כך לעולם הבא. וזהו (עוקצין פ"ג מי"ב) עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדי"ק, דייקא השומר ברית"ו נקרא צדי"ק כעין יוסף הצדיק, ש"י עולמות מדה כנגד מדה שלא נטמא בטומאת קר"י מספר ש"י, ויק"ר בקדושה, קר"י בקליפה, והמשכילים יבינו. וידוע דצריך השב מעון זה למסור נפשו בכל פעם על דבר כבוד שמו, כי עון זה נעשה בחימום כל רמ"ח איבריו, על כן צריך להסכים בהסכמה עזה למסירת כל רמ"ח איבריו גופו ונשמתו על דבר כבוד שמו, והש"י יחשבהו לפועל ממש כאלו מסר נפשו בפועל. וזהו יקר בעיני י"י המותה לחסידיו (תהלים קטז טו), שנתעלה מבחינת קרי לבחינת יקר על ידי מסירת נפשו. ובהעמיק עוד, דידוע דעל ידי עון זה בורא החוטא בעוה"ר גופים ולבושים לקליפות, והצלם הקדוש נפגם, ואחר פטירתו אינו זוכה ללבוש החלוקא דרבנן. הלא ידעת מהצדיק עמוד העולם יהושע בן יהוצדק כהן גדול, על שלא מיחה בבניו לשמור בריתם נאמר עליו (זכריה ג ג) "ויהושע היה לבוש בגדים צואים" (סנהדרין צ"ג ע"א), אנן מה נענה אבתריה נשכבה בבשתנו עד יערה עלינו רוח ממרום לטהר מכל טומאתינו. ואם שב בתשובה שלימה להשי"ת על ידי מסירת נפשו להשם, אזי מסירים מעליו הבגדים הצואים, ונתלבש בבחינת יק"ר. יק"ר הוא תרגום כבו"ד, ורבי יוחנן קרי למאניה מכבדות"א (שבת קי"ג ע"א), והבן: