Adam Min HaAdamah, The Land, Introduction

פתיחה לשער ארץ ישראל

זכרונות קדומים

שער ארץ ישראל עומד לעצמו, ויחד עם זאת מהווה פתיחה לשער השביעית. את השביעית לא ניתן לחוש ולחוות, אלא על רקע משמעות החיים בארץ ישראל בכלל, ועל רקע תנועת שש השנים שקדמו לה בפרט.

בשער זה ניסינו לפתוח שערים אל הלב, להבין את ייחודה של המציאות הארץ הישראלית על גווניה השונים. השער מחולק לארבעה פרקים-פתחים, שדרך כל אחד מהם ננסה להיכנס מחדש אל סוד החיים בארץ ולעמוד על משמעותם העמוקה. משמעות יפהפייה, ישנה ועתיקת יומין, הניעורה משנתה ומתחדשת אל מול עינינו המשתאות.

כל פרק בשער ארץ ישראל עומד לעצמו, ויחד עם זאת מהווה נדבך לפרק הבא אחריו.

בפרק 'גן ה' וארץ ה'', ננדוד עם האדם אל מרחביה השונים של האדמה. את מסענו נפתח בקשר שבין האדם לאדמה כפי שהוא מופיע בתיאור הבריאה, בגן העדן ומחוצה לו. נגורש עם האדם אל מחוץ לגן, ונעמוד על הפנים השונות של העולם שבחוץ: ארץ ישראל ושאר ארצות העולם.

בכל אחד מן המרחבים הללו מעוצבים חיי האדם בצורה שונה. מהו הקשר הרצוי בין האדם לאדמה בעולם בו אנו חיים היום? או לחילופין: מהו מקומו האמיתי של האדם – גן עדן או ארץ ישראל?

נעמוד על טִבעה המיוחד של ארץ ישראל ועל מידת דמיונה לעולם של טרם החטא. נתהה מדוע ארץ ישראל אינה דומה לגן העדן, ומהי התובנה העמוקה הנלמדת מכך על משמעות החיים בארץ. בסוף הדרך נראה כי נבואות אחרית הימים משוות את הארץ לגן העדן, ונתהה על מפנה משמעותי זה.

בפרק 'החיים בארץ ישראל: מצווה וטבע', נצא למסע חדש, אל הוויית החיים בארץ, לאור יצירת חז"ל. לשם כך נפתח בתורה שבכתב ונתאר את התפתחות מערכת היחסים של האדם עם ה' מטבע אל מצווה, לאורן של שתי תקופות: חומש בראשית, וסיפור חיי העם בשאר חומשי התורה. לאחר מכן נראה כיצד תיארו חכמים את החיים בארץ מנקודת מבטם. תיאורים אלו יעלו בנו תמיהות ויצריכו התבוננות מחדש ביחסים שבין חיי מצווה ובין חיי טבע בארץ. נקודת מבט חדשה זו תעורר אותנו לקריאה מחודשת של המצוות בתורה, לאור משמעות החיים הטבעיים בארץ, ותטמיע בנו חיבור מחודש של תורת משה עם חיי האבות.

הפרק השלישי – 'התהלך לפני והיה תמים: אופי החיים בארץ' – יספר את סיפור החיים בארץ, אשר ראשיתו בחיי האבות ופיתוחו בתורת משה. נקדים ונחשוף את השורשים ששולח אברהם בארץ, אשר מהם יעלה גזע החיים של האבות בארץ. שתי בריתות כורת ה' עם אברהם: ברית בין הבתרים, אשר בה מובטחת בעלות על הארץ לזרע אברהם, וברית המילה, אשר מהווה יסוד לחיים הא-להיים בארץ. פנים שונות אלו של משמעות חיי האבות בארץ ימשיכו ויתפצלו מחדש, כשתי הסתעפויות שונות של עץ החיים המתפשטות בתורת משה. ציור החיים בארץ, המופיע בשמות ודברים, הוא של בעלות אנושית מבורכת. לעומתו, ציור החיים בארץ בויקרא ובבמדבר, הוא של חיי קדושה בארץ בעלת נוכחות א-להית. כל ציור משקף עולם ומלואו ונושא איתו התמודדות אנושית אחרת של חיי האדם עם ה' ועם הארץ. בעקבות תורת משה נתבונן בהופעתו המלאה של כל עולם, ננסה לברר את ייחודו, את התמודדויותיו ואת עמידת האדם בו אל מול ה'.

לאחר כברת הדרך שצעדנו, מוכנים אנחנו להקשיב לתנועה המתחוללת בארץ, במעגל שש השנים והשנה השביעית. בפרק 'יחסי השש והשבע' נבחן את ההתרחשות השונה בכל אחד מענפי החיים בארץ. החיים האנושיים בארץ נעים במקצבי זמן מחזוריים, שכל אחד מהם בנוי משש שנות פעילות ושנת הרפייה. זהו הניגון של החיים בארץ, המעצב את הקשר בין האדם לסביבתו, לאדמה ולה'. שתי התנועות משלימות האחת את רעותה, כריקוד זכר ונקבה, ויוצרות ביחד את המקצב. נתחקה אחר תנועת השש במרחביה השונים של הארץ – טבע ומצווה, חיים אנושיים וחיים א-להיים – ומתוכה של תנועה זו נשמע את קולה של שנת השבע, העולה מכל מרחב כתגובה לחיי שש השנים. נראה כי שנת השבע אינה הרפייה והפסקה סתמית, כי אם תנועה משלימה לחיי שש השנים שקדמו לה.

בסוף השער נקדיש יחידת נעילה, המהווה מעבר משער ארץ ישראל לשער 'פני שביעית נקבלה'. ביחידה 'מסיפורה של התורה לסיפורם של חז"ל' נפסע בדרך בה עיצבו חכמים את הפנים השונות שהופיעו בתורה שבכתב, לכדי יצירה הלכתית אחת.

רוב פרקי השער מספרים את סיפורה של הארץ מתוך התבוננות בפסוקי התורה, כך שניתן היה גם לכנות את השער הזה 'שער התורה'. יוצא דופן הוא הפרק 'החיים בארץ ישראל: מצווה וטבע', המתאר בהרחבה את מבטם של חז"ל על הארץ. אך גם פרק זה מעורר לקריאה מחודשת של סיפור התורה, ומחבר את הארץ של סיפורי האבות עם הארץ שבתורת משה.

את תנועת הפרקים יחד ניתן לדמות לכניסה חדר לפנים מחדר. הפתח הראשון מגלה את הייחוד שבחיי האדם עם האדמה בארץ, לעומת החיים בשאר ארצות העולם וחיי גן עדן, והוא מהווה פתח הכניסה לארץ. לאחר הכניסה לארץ נפתחים שני חדרים נוספים, שניים שהם ארבעה: הטבע והמצווה; ארץ הבעלות והארץ האל-הית. הפרק הרביעי אינו בגדר חדר נוסף, אלא הוא הרוח המנשבת בכל החדרים ויוצרת את מחזורי השש והשבע בכל אחד מהפנים המתגלים באופי המיוחד של החיים בארץ: הטבע והמצווה, האנושי והא-להי. את תנועות החיים הללו חותם הפרק הנועל את שער ארץ ישראל ונוטה גשר ליצירת חז"ל בשביעית, בה נדון בשער הבא.