מקורות
נושאים
קהילה
תרומה
התחברות
להרשמה
שפת האתר
עברית
English
כוונה ופרשנות בנדרים
דיני הימנעות רצונית
מקורות
א
״
קֻוֽנָּם יַיִן
שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַיּוֹם״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. ״שַׁבָּת זוֹ״ — אָסוּר בְּכׇל הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה. ״חֹדֶשׁ זֶה״ — אָסוּר בְּכׇל הַחֹדֶשׁ, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְהַבָּא. ״שָׁנָה זוֹ״ — אָסוּר בְּכׇל הַשָּׁנָה, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶעָתִיד לָבֹא. ״שָׁבוּעַ זֶה״ — אָסוּר בְּכׇל הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁבִיעִית שֶׁעָבְרָה. וְאִם אָמַר ״יוֹם אֶחָד״, ״שַׁבָּת אַחַת״, ״חֹדֶשׁ אֶחָד״, ״שָׁנָה אַחַת״, ״שָׁבוּעַ אֶחָד״ — אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם. ״עַד הַפֶּסַח״ — אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, ״עַד שֶׁיְּהֵא״ — אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא…
נדרים ס׳ א:ד׳-ס״א א:ד׳
מַתְנִי׳
הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר — מוּתָּר לִיכָּנֵס לִתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר, וְאָסוּר לִיכָּנֵס לְעִיבּוּרָהּ. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת — אָסוּר מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים.
נדרים נ״ו ב:ו׳
מַתְנִי׳
״עַד הַקָּצִיר״, ״עַד הַבָּצִיר״, ״עַד הַמָּסִיק״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ — אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אָמַר: ״עַד שֶׁיְּהֵא״ — אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיְּהֵא״, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. ״עַד הַקַּיִץ״, ״עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ״ — עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בְּכַלְכַּלּוֹת. ״עֵד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ״ — עַד שֶׁיַּקְפִּילוּ הַמִּקְצוֹעוֹת…
נדרים ס״א ב:ה׳-ח׳
מִי שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע וּפֵרֵשׁ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ דָּבָר שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע בִּגְלָלוֹ. הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁתָּלָה נִדְרוֹ אוֹ שְׁבוּעָתוֹ בְּאוֹתוֹ דָּבָר. וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁנִּשְׁבַּע בִּגְלָלוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר: כֵּיצַד. נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא אִשָּׁה פְּלוֹנִית שֶׁאָבִיהָ רַע. שֶׁאֵינִי נִכְנָס לְבַיִת זֶה שֶׁכֶּלֶב רַע בְּתוֹכוֹ. מֵתוּ אוֹ שֶׁעָשָׂה הָאָב תְּשׁוּבָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר. שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁנָּדַר אוֹ נִשְׁבַּע וְאָמַר שֶׁלֹּא אֶשָּׂא פְּלוֹנִית וְלֹא אֶכָּנֵס לְבַיִת זֶה אֶלָּא אִם נִסְתַּלֵּק הַהֵזֶּק…
משנה תורה, הלכות נדרים ח׳-י׳
מַתְנִי׳
הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּא. אָמַר ״קֻוֽנָּם הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַנַּעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה.
גְּמָ׳
תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה — אָסוּר בַּיּוֹרֵד לְאִלְפָּס, שֶׁכְּבָר יָרַד לִקְדֵרָה קוֹדֶם שֶׁיּוֹרַד לְאִלְפָּס. מִן הַיּוֹרֵד לְאִלְפָּס — מוּתָּר בְּיוֹרֵד לִקְדֵרָה. מִן הַנַּעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה — מוּתָּר בְּנַעֲשֶׂה בְּאִלְפָּס. מִן הַנַּעֲשֶׂה בְּאִלְפָּס — מוּתָּר בְּנַעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה…
נדרים נ״א א:י׳-נ״א ב:ט׳
זַכְרוּתָא דְּמַיָּא — פְּרָת, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַנּוֹדֵר מִמֵּימֵי פְּרָת — אָסוּר בְּכׇל מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.
בכורות נ״ה א:כ׳
אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, הָא דְּיָדַע דִּמְעַבְּרָא שַׁתָּא, הָא דְּלָא יָדַע. וְהָתַנְיָא: ״עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר״ — עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן, אִם הָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת — עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הַשֵּׁנִי. מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָאו בִּמְעוּבֶּרֶת עָסְקִינַן?! שְׁמַע מִינַּהּ: הָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ דִּמְעַבְּרָא שַׁתָּא, הָא דְּלָא יָדַע.
מַתְנִי׳
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״קֻוֽנָּם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח״ — לֹא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא עַד לֵיל הַפֶּסַח, עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹת יַיִן…
נדרים ס״ג א:ט׳-ס״ג ב:ח׳
מַתְנִי׳
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כַּנּוֹלָד וְאֵינָן כַּנּוֹלָד, וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ. כֵּיצַד? אָמַר ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית, שֶׁאָבִיהָ רַע״, אָמְרוּ לוֹ: מֵת, אוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. ״קֻוֽנָּם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס, שֶׁהַכֶּלֶב רַע בְּתוֹכוֹ״, אוֹ ״שֶׁהַנָּחָשׁ בְּתוֹכוֹ״, אָמְרוּ לוֹ: מֵת הַכֶּלֶב, אוֹ שֶׁנֶּהֱרַג הַנָּחָשׁ — הֲרֵי הֵן כַּנּוֹלָד, וְאֵינוֹ כַּנּוֹלָד. וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ.
גְּמָ׳
״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נִכְנָס לְבַיִת זֶה שֶׁהַכֶּלֶב וְכוּ׳״ — מֵת נוֹלָד הוּא!…
נדרים ס״ה א:ה׳-ס״ה ב:א׳
מַתְנִי׳
״עַד הַקָּצִיר״ — עַד שֶׁיַּתְחִיל הֶעָם לִקְצוֹר קְצִיר חִטִּין, אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִין, הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ. אִם הָיָה בָּהָר — בָּהָר, וְאִם הָיָה בַּבִּקְעָה — בַּבִּקְעָה. ״עַד הַגְּשָׁמִים״, ״עַד שֶׁיְּהוּ הַגְּשָׁמִים״ — עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה. ״עַד שֶׁיִּפְסְקוּ גְּשָׁמִים״ — עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כּוּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח…
נדרים ס״ב ב:ה׳-ס״ג א:ו׳
הַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: ״נִכְסַאי לִבְנַאי״. הֲוָה לֵיהּ בְּרָא, וּבַר בְּרָא. קָרוּ אִינָשֵׁי לְבַר בְּרָא ״בְּרָא״, אוֹ לָא? רַב חֲבִיבָא אֲמַר: קָרוּ אִינָשֵׁי לְבַר בְּרָא ״בְּרָא״, מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: לָא קָרוּ אִינָשֵׁי לְבַר בְּרָא ״בְּרָא״. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מִבָּנִים – מוּתָּר בִּבְנֵי בָנִים.
בבא בתרא קמ״ג ב:ז׳
לָא קַשְׁיָא: מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. בְּאַתְרָא דְרַבָּנַן קָרוּ לַחֲלָבָא חֲלָבָא וּלְקוֹמָא קוֹמָא, בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לְקוֹמָא נָמֵי קָרוּ לֵיהּ ״קוֹמָא דַחֲלָבָא״. תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בַּקּוֹם, מִן הַקּוֹם — מוּתָּר בְּחָלָב. מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בִּגְבִינָה, מִן הַגְּבִינָה — מוּתָּר בְּחָלָב. מִן הָרוֹטֶב — מוּתָּר בְּקֵיפֶה, מִן הַקֵּיפֶה — מוּתָּר בְּרוֹטֶב. אִם אָמַר ״בָּשָׂר זֶה עָלַי״ — אָסוּר בּוֹ וּבְרוֹטְבּוֹ וּבְקֵיפוֹ. הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן — מוּתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן…
נדרים נ״ב ב:ב׳-נ״ד א:ד׳
״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית כְּעוּרָה״ וַהֲרֵי הִיא נָאָה, ״שְׁחוֹרָה״ וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה, ״קְצָרָה״ וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה — מוּתָּר בָּהּ. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאָה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה, קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה — אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת.
נדרים ס״ו א:י״ב
מַתְנִי׳
הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם — מוּתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה — אָסוּר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, שֶׁיּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלַל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. לֹא כְּאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִים מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ.
גְּמָ׳
רַב פָּפָּא וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא, חַד מַתְנֵי אַרֵישָׁא וְחַד מַתְנֵי אַסֵּיפָא. מַאן דְּתָנֵי אַרֵישָׁא, מַתְנֵי הָכִי: הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם — מוּתָּר בְּיוֹשְׁבֵי יַבָּשָׁה, הָא בְּיוֹרְדֵי הַיָּם — אָסוּר, וְלֹא כְּאֵלּוּ…
נדרים ל׳ א:ד׳-ל״א א:ח׳
לְמֵימְרָא דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: מַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לָא מַחֵית אִינִישׁ לִסְפֵיקָא. וְהָאִיפְכָּא שָׁמְעִינַן לְהוּ, דִּתְנַן: הַנּוֹדֵר ״עַד הַפֶּסַח״ – אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, ״עַד שֶׁיְּהֵא פֶּסַח״ – אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא, ״עַד פְּנֵי פֶסַח״ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. וְהָתַנְיָא: זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: ״עַד פְּנֵי״ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיָּצָא…
קידושין ס״ד ב:י״ב-י״ד
וְלַנְּדָרִים וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לְשָׁנָה — מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם. וְאִם אָמַר לְשָׁנָה זוֹ, אֲפִילּוּ לֹא עָמַד אֶלָּא בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בֶּאֱלוּל, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם אֶחָד בְּתִשְׁרִי — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה. אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה אֵינוֹ חָשׁוּב שָׁנָה, לְצַעוֹרֵיהּ נַפְשֵׁיהּ קַבֵּיל עֲלֵיהּ — וְהָא אִצְטַעַר לֵיהּ. וְאֵימָא נִיסָן? בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
ראש השנה י״ב ב:ו׳-ח׳
תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן — אָסוּר אַף בְּפוֹל הַמִּצְרִי יָבֵשׁ, וּמוּתָּר בַּלַּח. וּמוּתָּר בְּאוֹרֶז, בְּחִילְקָא, בְּטַרְגִּיס וּבְטִיסְנֵי. הַנּוֹדֵר מִן פֵּירוֹת הַשָּׁנָה — אָסוּר בְּכׇל פֵּירוֹת הַשָּׁנָה, וּמוּתָּר בִּגְדָיִים וּבִטְלָאִים וּבְחָלָב וּבְבֵיצִים וּבְגוֹזָלוֹת. וְאִם אָמַר ״גִּידּוּלֵי שָׁנָה עָלַי״ — אָסוּר בְּכוּלָּן. הַנּוֹדֵר מִן פֵּירוֹת הָאָרֶץ — אָסוּר בְּכׇל פֵּירוֹת הָאָרֶץ, וּמוּתָּר בִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. וְאִם אָמַר ״גִּידּוּלֵי קַרְקַע עָלַי״ — אָסוּר בְּכוּלָּן…
נדרים נ״ה ב:ב׳-ו׳
מַתְנִי׳
״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן עַל פִּי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי״ — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל״, וְ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם — מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה — אֲפִילּוּ גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״קֻוֽנָּם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן עַל פִּי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי״ — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן…
נדרים נ״ז א:א׳-נ״ז ב:א׳
וְאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִן שֶׁאֵין מוֹנִין יָמִים לַשָּׁנִים — שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״ — חֳדָשִׁים אַתָּה מוֹנֶה לַשָּׁנִים, וְאִי אַתָּה מוֹנֶה יָמִים לַשָּׁנִים.
מגילה ה׳ א:י׳
הֲרֵי נְדָרִים, דְּנוֹדֵר אוֹסֵר וְחָכָם מַתִּיר! הָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין חָכָם מַתִּיר כְּלוּם אֶלָּא בַּחֲרָטָה.
גיטין פ״ג ב:י״ג
מַתְנִי׳
הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת — מוּתָּר בַּעֲלִיָּיה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עֲלִיָּיה בִּכְלַל הַבַּיִת. הַנּוֹדֵר מִן עֲלִיָּיה — מוּתָּר בְּבַיִת.
נדרים נ״ו א:א׳
Laws of Optional Restrictions
דיני הימנעות רצונית
מיני השבועות וגדריהן
דיני שבועת ביטוי ושבועת שווא
דיני היתר שבועות
דיני שבועת הפיקדון
דיני שבועת העדות
דיני שבועות בבית דין
חומרת השבועה והזהירות בה
דיני הנדרים והתרתם
מודר מאכל ומודר הנאה
כוונה ופרשנות בנדרים
עוד
Sheets
דפי מקורות
דפי מקורות קשורים
We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria.
Learn More
.
OK
אנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.
קראו עוד בנושא
לחצו כאן לאישור