וכלל זה יהיה בידך אף שבודאי אתה בעצמך מבין זה רק מחמת שנתגלו כתבים אלו של הק' מו"ה דוב בער ז"ל הנ"ל לכמה אנשים. ומועטים הם שיכלו להדמות אליו לעשות כמעשהו אפילו לנגוע בקצהו והם רואים שם שכותב בכמה מקומות סגנון זה דהיינו שמאהבה רעה שבאה לאדם יכול לאחוז באהבת הבורא בחשבו ק"ו אם רצוני נוטה לאהוב שטות זה שהוא פסולת שנפל בשבירה ק"ו לשורשו לאהבת הבורא שממנו נלקח' זאת האהבה וכן ביראה רעה וכן בהתפארות הגרוע וכן בניצוח כו' והם חושבים אותם שאינם בעלי שכל שרואים זה חושבים שדבר פשוט הוא ללמוד ק"ו זה כמו שלומדים ק"ו בגמרא אבל שם הוא ללמוד וכאן הוא לעשות שא"א ללמוד ק"ו זה אם לא יהיה מופשט מגשמיות כי אם הוא דבוק בגשמיות ובתאוות ומקבל תענוג מהם לרצונו אזי בודאי אינו יודע כלל מאהבת הבורא ומיראתו ותפארתו כו' כי לא טעמו כלל והכתוב אומר טעמו וראו כי טוב ה' וח"ו יפול בשוחה עמוקה אם לא ישמור א"ע מאד וצריך להרחיק א"ע בכל הרחקות הנמצאים בספרי מוסר רק מי שהוא מופשט מגשמיות ואפ"ה מתעורר בלבו לפעמים אהבה רעה או יראה רעה כי עדיין לא נברר ונפשט כל צרכו והפסולת רוצה לאחוז בו ולהדפנו אזי הוא עצה שלו שיוציא יקר מזולל וילמוד ק"ו ויתעורר עי"ז באהבת הבורא ויראתו יותר:
וכתוב בכתבים חדשים שהגיעו לידי משל מתוק ע"ז למשל מי שהמלך שלח בחמה איש א' מחיילותיו איש נורא מאד ומאוים ומפוחד כדרך משרתי המלך וישלח אותו המלך אחר א' מבני המדינה למהרו ולהביאו אליו לדונו שם לפניו במשפט ואם זה שישלח אחריו הוא שוטה אזי הוא מפחד מהשליח ומתחיל להתרצות אליו בשוחד דברים ומתנות ומה יועיל זה אבל החכם אומר מה לי לפחוד מזה ולרצותו הלא פחדו פחד המלך ואינו יכול לעשות לי שום דבר בלעדי המלך טוב לי לילך מהר למלך אולי ארצנו כי נעימות המלך ותפארתו עובר על פשע, וכן בהיפוך כששולח המלך אחר איש א' ממשרתיו בכבוד ובמיני תענוג אחר מי שיחפוץ המלך ביקרו והאיש אשר המלך חפץ ביקרו ושולח אחריו אם הוא שוטה אזי משמח ומתענג עם השליח ששלח המלך אליו אבל מי שהוא חכם מבין שכיון שתענוג זה הוא רק בחוץ מבית המלך בשליח של מלך מה יהיה בבית המלך ולפני המלך בעצמו ומה לי לאבד אותו הזמן בתענוג שפל וגרוע של השליח מוטב באותו הזמן לידבק ולמהר לילך אל המלך ולהתענג שם כיון שאני רואה שהמלך שלח אחרי לעשות לי עונג אקח ק"ו מזה התענוג ועי"ז אחשוק למהר לילך:
והנמשל הוא שמי שיש לו יראת ה' ואהבתו בוער בלבו תמיד כאש אבל עדיין אינו מבורר לגמרי ולפעמים נתעורר בו אהבה רעה או יראה רעה או התפארות גרוע כו' ידע בבירור שזה נזדמן לו מאת השי"ת למשל בענין יראה כשרואה דבר שיש לפחוד ממנו כמו נכרי או כלב מפוחד ומתעורר בלבו יראה מדבר זה ידע כי מן השמים שלחו לו דבר זה מחמת שנתרחק ונפל במחשבתו מיראת השי"ת ורוצה המלך לקראו ליראתו ושולח לו זה השליח המפוחד מן השבירה שבעוה"ז ואם נלבב יזכור ויברח מזה היראה ליראת המלך הואיל ודבר זה בא לקראתו להזכירו לילך ולהתקרב מהר אל המלך ומה לו להתרצות אל זה השליח ויברח במחשבתו ונפשו אל השי"ת, וכן להיפוך באהבה ג"כ אם נתעורר בו אהבה רעה מפני שנפל מאהבת השי"ת ורוצה השי"ת לעוררו ולענגו באהבתו הגדולה ושולח לעוררו בפסולת האהבה שהוא שליח של העוה"ז כענין האהבה וע"ד מש"כ במשל ועי"ז הוא העלאת ניצוצין משברי כלים כי האהבות הרעים והיראות הרעים התפארת הרעים שהם נמשכים לחומרי בלתי להתקשר להשי"ת הם פסולת המאנין תבירין שלא נבררו