1
דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ח מהל' מעשה הקרבנות דשבירת כלי חרס רק בחטאת ולא בשאר הקרבנות ומקשים עליו מאי טעם יש בדבר וי"ל קצת בטעמיה של הרמב"ם ז"ל דבחטאת כאשר נאכל ליום ולילה ובא האיסור בלוע של הנותר קודם שבא הפגם מעת לעת לזה צריך שבירת כלי חרס משא"כ בשאר הקרבנות דנפגם מקודם שנאסר בנותר ואולי י"ל דה"ה בשאר הקרבנות הנאכלים ליום ולילה דצריכים שבירה ובענין זה יש לומר דבא לרמז דמה כלי שיש בו בלוע מענין חטאת שבא על חטא ישבר ומכ"ש אדם כאשר יש בו איזה ענין מחטא אשר לבבו צריך להיות נשבר ויקוים בו לב נשבר ונדכה וגו'.