1
האומר הרי עלי שור שוה מנה יביא שור ששוה מנה חוץ מנסכיו. ועי' בכ"מ דמייתי דבמתני' מנחות (ק"ז) איתא דין זה גם בעגל ואיל וכבש. והר"מ ז"ל לא חש לכתבו דמשור במנה נשמע דה"ה לאידך אבל לכאורה צריך ביאור דלמה באמת אמור רבנן בכפילא ולמה באמת נקיט כל הני. ולכאורה נראה דיש רבותא בכל אלו דשור במנה היה הו"א יותר דדעתו חוץ מנסכיו דהרי לקרבן גדול קא מיכוין אמרינן דגם בזה מכוין לקרבן גדול ולזה כונתו חוץ מנסכיו משא"כ באיל וכבש. ואי הוי נקט בכבש הו"א משום שנסכיו מועטין לזה אינו מקפיד ודעתו חוץ מנסכיו משא"כ בשור דנסכיו מרובין ולזה נקיט כל הני.