1
חמצה בראשו של מזבח אינו לוקה שנאמר אשר תקריבו וכבר קרבה זו. ומקורו ממנחות נ"ז. וקצת אינו מובן דהרי עיקר ההקרבה היא ההקטרה ע"ג האישים. ומה בכך כשהיא בראשו של מזבח. הא עדיין לא נקטר. ובמעילה דף ו' דרק כשנהנה מאימורין לאחר שמשלה בהן האור פטור דאז חשיבה הקטרה יעו"ש. גם הלא אם החמיצו שיהיה עובר בלא תעשה מדכתיב לא תאפה חמץ חלקם אפי' חלקם לא תאפה חמץ. ומשמע דגם בשכבר נקטר הקומץ עוברין בלא תעשה דקודם הקטרת הקומץ הלא עוד לא נקרא חלקם דאין הכהנים זוכין בשיריים קודם הקטרת הקומץ. א"כ על כרחך מיירי אחר הקטרה. אך נראה דנתמעט רק מה שנתקרב לגבוה והבן.