הקמיצה בכל מקום בעזרה ואם קמץ בהיכל כשרה. עי' מנחות (דף ז') שכן מצינו בסילוק בזיכין ובתוס' שם מקשים דלמה לא אמרינן מהטעם שלא יהיה טפל חמור מן העיקר. וקצת י"ל דהיה הו"א בשלמא שחיטה דלא מצינו בהיכל כלל א"כ כשיפסל שייך בזה שלא יהיה טפל חמור מן העיקר אבל בקמיצה דסילוק בזיכין הוי כעין קמיצה א"כ מצינו כעין קמיצה בהיכל. לא שייך בזה החשש שיהיה טפל חמור מן העיקר אולם מזה הטעם בעצמו שוב כשר שכן מצינו בסילוק בזיכין ודו"ק. גם י"ל דהנה לכאורה לפי הטעם שלא יהיה טפל חמור מן העיקר למה לא נאמר דגם לכתחילה מותר לשחוט בהיכל או לאכול משום זה הטעם אפי' בלא דוחק. אך פשוט דעל לכתחילה אין זה גנאי לאמר טפל חמור מן העיקר דהרי כל דבר יש לו מקום מיוחד למצותו. רק לפסול ודאי דהוי גנאי ולזה במקום שא"א אמרינן זה. ולפי"ז דכל זה בשחיטה ואכילת קדשים. אבל בקמיצת המנחה דהיה מקום לומר דיחזור ויקמוץ בעזרה וכמו דס"ל לבן בתירא במנחות דף ו' גבי קמץ בשמאל דיחזור ויקמץ בימין לזה היה הו"א דבכה"ג לא אמרינן דכשר משום שלא יהיה טפל חמור מהעיקר דהרי אפשר לחזור ולקמוץ ולזה הוצרך לומר הטעם שכן מצינו בסילוק בזיכין ודו"ק.