עי' משנה למלך מה שהביא בשם הרמב"ן ז"ל בס' המצות שכתב שכל העבודות כגון היציקות והבלילות הכהן שעושה אחת מאלה עושה מצוה ומברך עליה. ובס' לב שמח כתב דהרמב"ם ז"ל חולק בזה וס"ל שלא יברך אלא על העבודה הגדולה לבדה ושאר עבודות הקטנות נפטרות עמה ובמל"מ מסתפק איזו היא עבודה גדולה או קטנה. אבל פשוט נראה דעבודה הגדולה היינו עבודת הזריקה דזו עבודה העיקרית דאין כפרה אלא בזריקה ולא מיקבע פיגול אלא בזריקה. גם מה שהקשה שם במל"מ דכיון דהעבודה נעשית בהרבה כהנים למה לא יברך כל אחד ואחד על העבודה שעושה. אינו מובן כ"כ דהרי בכל המצות כן כמו במילה ופריעה דפוטר אחד את כולם. וה"ה כאן אם נימא דהכל מצוה אחת וכמו שנראה מדעת הרמב"ם ז"ל. והנה בנוסח הברכה אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו' וכן בברכת כהנים דהנוסח כן. יש לדקדק דלמה לא נאמר ג"כ אשר קדשנו במצותיו כמו בכל ברכת המצות. ונהי דודאי צריכים לומר גם הלשון אשר קדשנו בקדושתו של אהרן דהכל הוא מכח קדושתו של אהרן וכמו שנאמר ויבדל אהרן להקדישו וגו' עם כל זה למה לא נזכר בנוסח הברכה גם אשר קדשנו במצותיו וכו'.