אלו ל"ה שנה שהיו ישראל כמנודים במדבר ולא נתייחד עמהם הדבור. פי' הר"ן שהנידוי היה בשביל חטא מרגלים משא"כ החטא של עגל כבר נתכפר להם והקשה הרשב"ם והרי כמה דינים נאמרו באותן ל"ח שנים ומשני ע"י אורים ותומים ובבאר שבע משני שלא דבר עמו דרך חיבה כדרך שאדם מדבר עם חבירו אוהבו שנכנס עמו בדברים אף שלא מן הצורך לרוב החיבה וגם לא דבר עמו פנים אל פנים ונ"ל דזה הוא כוונת הגמרא בפרק הרואה ודבר ה' אל משה פנים אל פנים וגו' מאי דבר עמו דרש ר"י שדבר עמו שיחזיר את האהל למקומו ובאם לאו יהושע יהיה תחתיך וקשה מאי קשה לר"י בפסוק זה שדרש דרש זה אלא נ"ל שקשה לר"י והלא כל זמן שלא נתרצה הקב"ה לישראל על מעשה עגל לא היה הדיבור עם משה פנים אל פנים לז"א שהדבור היה שיחזיר את האהל למקומו וא"כ בדבור זה התרצה להם לישראל ולפיכך דיבר פנים אל פנים וק"ל:
הגיע זמנן של כנענים. פי' ע"ד דאי' בראב"ע ודור רביעי ישובו הנה קאי על דור ד' של כנענים ולאו אישראל א"נ י"ל דאיתא שכששמעו שישראל רוצים ליכנס לא"י קצצו כל האילנות והמתין הקב"ה מ' שנה מה שהיו במדבר כדי שיהיו אילנות כמקדם וז"פ ששאל אם יש בה עץ פי' אם האילנות הם כמו מקדם וק"ל: