1
החרש כשוטה כו' ואחד חרש מדבר ואינו שומע או שומע ואינו מדבר כו'. עי' בכסף משנה שכתב ואפשר דמשמע לרבינו דהא דכתיב ושמעה קול אלה פרט למי שאינו יכול לשמוע ובסמוך אמ"ש רבינו דסומא פסול מן התורה שנאמר והוא עד או ראה מי שהוא ראוי לראות הוא שמעיד כתב הכ"מ דצ"ע היכא איתא ראיה זו. ונעלם ממנו דכל זה איתא בתוספתא בפ"ג דשבועות וז"ל ושמעה להוציא חרש או ראה להוציא הסומא או ידע להוציא שוטה ע"כ: