1
היו הפירות ברשות המוכר או ברשות המופקדין אצלו לא קנה הלוקח עד שיגביה הפירות כו'. כתב הכסף משנה דלדעת רבינו וסיעתו לא סגי במה שקיבל הנפקד ברצון המוכר לתתן ללוקח ומיהו היינו דוקא כשלא העמידו אצלו הא העמידו אצלו וקיבל במעמד שלשתן קנה. וכן מוכח בירושלמי שלהי שביעית וע"ש דגרס עד שיזכני. ומשמע התם להדיא כדעת רבינו דלא סגי בקבלה דאל"כ מאי מקשה מינה על רב דאמר כד אנא אמר לבני ביתי ליתן מתנה לבר נש לית אנא חוזר הא מסתמא כיון שאמר להם ליתן ונתרצו הרי קיבלו. וא"כ הרי לתנא דברייתא נמי קנה לפי גירסת הרא"ש. אלא ש"מ דליתא לגירסא הנ"ל וע"כ כ"ה לדעת הפוסקים דמעמד שלשתן אינה אלא ברצון הנפקד וכדמוכח מדברי הרא"ש פ"ק דגיטין: