כי"ע
עד שנגנז אליהו היתה רוח הקודש מרובה בישר',שנ' ויצאו בני הנביאים אשר בבית אל אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לקח את אדניך מעל ראשך, הלכו ועמדו מרחוק ועברו את הירדן, יכול מפני שהן מועטין, תל' לומ' וחמשים איש מבני הנביאים, יכול קטנים, תלמ' לומ' הידעת כי היום ה' לקח את אדניך, אדונינו לא נאמר, אלא אדניך, מלמד שהיו חכמ' כאליהו, וכשנגנז אליהו נסתלקה מהן, שנ' ויאמרו אליו אם יש את עבדך שמנים איש מבני חיל ילכו ויבקשו את אדניך, איפשר אמש אמרו לו היום ה' לקח את אדניך, ועכשיו אומ' לו ילכו נא ויבקשו את אדניך, אלא שנסתלקה מהם רוח הקודש. ומה תלמ' לומ' עד בוש, מלמד שנתבייש מהם שלא יאמרו אינו רוצה להקביל פני רבו.
הנביאים אשר | ד הנביאי' אש'.
בבית | פ בית.
וגומ' | ד [אל אלישע] וגו'.
כי... יריחו | ד ח'.
או' | ד אומר.
אומ' | ד אומר.
ושני' עמ' | ד וחנו עמו.
מועטין | ד מועטי'.
ת"ל וחמשים | ד תלמוד לומ' וחמשי'.
קטני' | כ"ה ד. ב קטנה.
ת"ל | ד תלמוד לומ'.
לקח | ד לוקח.
אדוניך | פ אדניך.
חביריו | ד חבריו.
שקולין כנגד | ד שקולי' כנג'.
עבדך | פ ד עבדיך.
חמשה | פ חמשים.
איפשר | ד איפש'.
הוא אומ' | ד אומרים.
לקח | ד לוקח.
אדוניך | ד אדניך.
אומר | ד אומרים.
אדוניך | פ ד אדניך.
מגיד | ד מלמד.
הקודש | ד הקדש.
בוש | פ בש.
ת"ל | ד תלמוד לומד.
כדי | ד ח'.
בין שניהם | ד בוש מהם.
אחר | ד אחר [עד בוש].
ת"ל | ד תלמוד לומר.
מלמד | ד כל מה.
מהן | ד מהם.