1
כי"ע
כל זמן שהיה משה קיים היה המן יורד להם לישר', משמת מהו או' וישבת המן ממחרת, ותלו לו למשה במותו שאכלו מן המן שליקטו בשבעה באדר שלשים ותשע יום, עד ששה עשר בניסן, והקריבו את העומר בגלגל, שנ' ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה, שאין תלמ' לומ' עד בואם אל קצה ארץ כנען, ומה תל' לומ' עד באם אל קצה ארץ כנען, מלמד שאילו לא פסק המן לא רצו לאכול מתבואת ארץ כנען.
2
להן | ד להם.
3
אומ' | ד אומר.
4
וישבות | פ וישבת.
5
ממחרת | ד ממחר'.
6
שהיה המן | ד שהמן הי'.
7
שמהמן | ד שמן המן.
8
בו | ד ח'.
9
ממנו | ד הימנו.
10
עד | ד ועד.
11
ותשעה | ד וט'.
12
והקריבו | ד עד שהקריבו.
13
אכלו | ד אכול.
14
באם | ד בואם.
15
ת"ל (ב"פ) | ד תלמוד לומר.
16
באם (ב"פ) | ד בואם.
17
משבעה | ד משבע'.
18
עד | ד ועד.
19
בניסן שלשים ותשעה | ד בניס' שלשי' ותשע'.
20
שאילו | ד ח'.
21
לא2 | ד ולא.