יוצא... בסוכה | ד א ל שאינו צריך לאמו חייב (ד חיי') בסוכה.
ומערבין... תחומין | א ח'.
ומערבין | ד ל [קטן שצריך (ד שצרי') לאמו יוצא בעירוב אמו ושאינו צריך לאמו] מערבין.
בעירובי | ד בערובי ל בעירובין.
יודע2 | ד יוד'.
להתעטף | א לעטף.
לדבר | בא באה כאן הבבא "יודע לשמר" (שו' 8) ואח"כ הבבא שלנו.
קודש | ד קדש א הקודש.
ואם | א אם.
שלא | א [כאילו] לא.
לשמר | ד ל לשמור.
תפליו | א תפילין ל [את] תפיליו.
לוקח | ד א ל לוקח [לו].
תפלין | א ל תפילין.
אליו | ד א ח'.
כיצד... כשירה | בא הסדר הוא: יודע לשחוט... לפרוס... דעת... לשמ' את גופו... את ידיו... כיצד.
לשמר | ד ל לשמור א לשמ'.
גופו1 | א ל [את] גופו.
גופו2 | א [גב] גו' ל [גבי] גופו.
טהרות1 | ד טהרו' א טהר'.
ידיו... טהרות | ד ל ח'.
ידיו | א [לשמור את] ידיו.
על2 | א על [גב].
לפרוש חוקו | א ל לפרוס [את] חיקו.
על הגורן | א בגורן.
לישאל | א ל לשאול.
הרבים | ד הרבי'.
טהור | א טהור [יודע לשמור את גופו אוכלין על גב גופו טהרות לשמור את ידיו אוכלין על גב ידיו טהרות] ל טהור [כיצד בודקין אותו מטבילין אותו ונותנין לו חולין לשם תרומה יודע לשמור את גופו אוכלין על גב גופו טהרות ידיו אוכלין על גב ידיו טהרות].
כשירה | ד כשרה.
לוכל | א ל לאכול.
פורשין | א מרחיקין.
וממימי | ל ומימי.
ארבע אמות | ד ארב' אמו'.
ר' | ד רבי.
יהודה | ל יהוד'.
אומ' | ד אומר.
עליו את הפסח | ד את הפסח עליו.
אם | ד א"כ א ל אם [כן].
הפרש | ד הפר'.
אי | ד [אמ' לו] אי א ואי.
היא | ד הי'.
ביצה | ב ביצה [ואוכלה] (ונמחק המוסגר בנקודות).