1
ואם החזירו לכבשן עד שנתחדש כשר. וכ' הכ"מ בסוטה דף ט"ו ע"ב בעיא דלא איפשיטא. ואיני יודע למה פסק רבינו בה לקולא ועיין במל"מ מש"כ בזה. ונראה דהנה שם בגמ' איתא בעי רבא נתאכמו והחזירו לתוך כבשן האש ונתלבנו מהו מי אמרינן כיון דאידחו אידחו א"ד כיון דהדור הדור ויש להקשות לפ"מ דאיתא בזבחים דף ל"ד ע"ב ובכ"ד דכל שבידו לא הוי דיחוי א"כ הכא הא הוי ג"כ בידו ומאי מיבעיא ליה. אבל כיון דבעל הבעיא בכאן הוא רבא ורבא הא תירץ שם בזבחים תירוץ אחר ומשמע דס"ל דאף דבידו הוי דיחוי ושפיר איבעיא ליה אבל לדידן דקי"ל כר"א שם דכל שבידו לא הוי דיחוי לכן שפיר פסק רבינו דאם החזירו לכבשן עד שנתחדש דכשר: