1
ההפקר אע"פ שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לחזור לו בו. הכ"מ לא הראה מקורו ובמ"ע הראה מקום לכ"ז בס"פ אין בין המודר אבל לא נמצא שם רק מה שסיים רבינו ואפילו זה שהפקיר כו' אבל מש"כ דהוא כנדר ואסור לחזור בו לא נמצא שם ועי' בב"י או"ח ס"ס תל"ד שכתב דמוכח כן בפ"ק דנדרים אבל לא ציין מקומו אולם בפרישה בחו"מ רס"י רע"ג הראה מקורו בנדרים ד"ז דאיבעיא שם אם יש יד לצדקה ואת"ל יש יד יש יד להפקר אי הוי כצדקה א"ד צדקה לעניים והפקר הוא בין לעניים ובין לעשירים ולא איפשיטא ומש"ה כתב רבינו נמי האי לישנא הרי הוא כנדר ואינו נדר ע"ש ועי' בקצוה"ח שם מה שהשיג ע"ד רבינו וסיים בצ"ע ולדברי הפרישה אין מקום לקושייתו ע"ש ועי' בב"ב דף קמ"ח ע"ב וברשב"ם שם: