1
וכשם שאוסר עצמו בכנויין כך אם הקדיש בכנויין הרי זה הקדש. וכתב הכ"מ הכי משמע שם בגמ' וכ"כ הלח"מ. אבל אין צורך להוציא זה ממשמעות שדברי רבינו מפורשין להדיא בירושלמי דנדרים פ"ק ה"ב במשנה דקונם קונח כו' עד כדון עצמו מהו שיקדיש לשמים בלשון קונם נשמעיניה מן הדא א"ל השאילני קרדומך כו' הדא אמרה שאדם מקדיש לשמים בלשון קונם וע"ש בש"ק ובמרה"פ: