האומר לחבירו ראש עבד זה כו' עד שהרי ראשה נמכרת תמיד במטבחיים. ובהשגות א"א דבר זה מצא אותו במסכת ערכין כו' וכתב ע"ז המ"מ ולא מצאתי אותו בגמרתנו וראוי להיות בירושלמי במס' ערכין ע"כ. והנה לפנינו לא נמצא ירושלמי על מס' ערכין אבל באמת נמצא כן בגמרתנו בערכין דף ד' ע"ב והוא מהתוספתא פ"ג דערכין ראש עבד זה הקדש הוא והקדש שותפין בו ראש עבד מכור לך משמנין ביניהם כו' ע"ש כל הענין ובפירש"י ותמצא שדברי רבינו מבוארים ואולי כוונת המ"מ דמה שמחלק רבינו בין דבר שהנשמה תלויה בו או דבר שאין הנשמה תלויה בו זה לא נמצא שם בגמ', אבל נראה דזה בא הראב"ד ליישב במש"כ וע"ש פ' האומר משקלי עלי כוונתו דשם בדף כ' מפלגינן לענין ערכין בין דבר שהנשמה תלויה בו לבין דבר שאין הנשמה תלויה בו. ועי' בב"י חו"מ סי' ר"כ ובדרישה שם ועי' גם במש"כ רבינו בפ"ה מה' ערכין וחרמין הי"ז ובהשגות שם ובכ"מ ועי' במרה"פ בירושלמי דב"ב פ"ה ה"ג ובציון ירושלים שם: