היה שם אביו או שם רבו כשם אחרים משנה את שמם. וכתב ע"ז הכ"מ צ"ע מהיכן מוצאו ע"כ. ובטור יו"ד סימן ר"מ העתיק דברי רבינו הללו וכתב עליו ותימה עמש"כ שאפילו אחרים ששמם כשם אביו שאין לקרותם בשמם ע"כ. וי"ל שרבינו הוציא זה ממה דמצינו בכ"מ בגמ' על אביי דהיה נקרא ג"כ בשם נחמני עי' שבת דל"ג וגיטין דף ל"ד ע"ב ובהוריות די"ד, והנה רש"י פי' שם בגיטין דלהכי נקרא בשם זה משום שרבה בר נחמני גידלו בביתו ולמדו תורה שהיה יתום השיאו את שם אביו נחמני, אולם הערוך בערך אביי כתב דאביי עיקר שמו היה נחמני רק משום דהיה בר אחוה דרבה ב"נ ותלמידו וכיון דהוה שמיה נחמני כשם אבוה דרבה לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני בשם אביו אלא הוה קרי ליה אביי בלשון ארמית כאדם שקורא אבי ע"ש, ומזה הוכיח רבינו דאסור לקרות לאחרים בשם אביו. אח"כ מצאתי בס' פח"י אות אביי ובביאורי הגר"א ביו"ד סי' ר"מ סק"ז שכתב כן: