וכל אלו וכיו"ב כו' כפי מה שיראה להן שהדבר צריך לכך. הכ"מ לא הראה שום מקור למש"כ רבינו דאף באם נחסר להז"מ התנאים הנחוצים לעונש ז"מ מ"מ חייב בכל אלו הדברים שזכר כאן ועוד שסיים כפי מה שנראה שהדין צריך לכך משמע שתלוי רק בדעת ב"ד ואם ראו שאין צורך כ"כ משמע דיכולים למחול להמסרב נגדם וקשה מ"ש ממיתת ז"מ דאין הב"ד יכולים למחול לז"מ כדי שלא ירבו מחלוקת בישראל. ועתה אראך שכל אלו העונשים החדשים שזכר רבינו כאן נדוי והפרשה והלקאה ומניעה מללמד שאב ממקור מים חיים משניות וברייתות. ענין נדוי מצינו בעדיות פ"ה מ"ו וכן בב"מ דף נ"ט ע"ב ואמרו בכ"מ ר"א שמותי הוא תוס' נדה דף ז' ע"ב וכן לדעת ת"ק במשנה דעדיות שם נידו את עקביא אע"פ שלא היה דינו כז"מ מפני שלא הורה למעשה כמ"ש סנהדרין פ"ח וכן מצינו שנידו לר' שילא ביבמות קי"ט ע"א:
ומ"ש רבינו דיש להכותן. למד מירושלמי פ"ג דיבמות ופ"ג דקידושין יעקב איש כפר נבוריא אזיל לצור סבר משרי למול תינוק ארמאי בשבת אר"ח ארבעיניה דילקי א"ל ומהיכן את מלקני, ועי' ב"ר ופסיקתא לענין הוראותיו דדגים טעונין שחיטה והלקה אותו ר"ח, ראינו בשגגת הוראה הקבועה יש לב"ד להכות את המורה:
ומ"ש רבינו למנוע אותם מללמד. פשוט הוא כיון שחייב נדוי א"כ אסור בת"ת לאחרים כדאיתא במו"ק ר"פ אלו מגלחין:
ומ"ש רבינו כפי שיראה הב"ד צורך. למד ממה שמצינו בקצת מקומות הלקו בהוראה שלא כמשפט כהך דר"ח שזכרנו ובקצתן נידו כמו בהך דאליעזר ב"ח ור"א בן הורקנוס וכבר התעורר בזה הר"ן בפסחים ר"פ מקום שנהגו ע"ש ועי' מל"מ פ"ו מה' ת"ת הי"ד ומזה למד רבינו דעיקר תלוי ביד ב"ד אם ראו הוראת שעה לנדות יתנהגו כן ואם רואים השעה צריכה שילקה העובר במכת מרדות ג"כ יתנהגו ככה. וגם בעיקר הנדוי אם רוצים ב"ד למחול מוחלין כל עיקר למד מהך דאר"י שם בעדיות ח"ו שעקביא נתנדה כו' אלא את מי נידו את אליעזר ב"ח כו', ודברי ר"י לכאורה תמוה וכי משא פנים יש בדבר כיון שחייב נדוי מה יועיל שהוא יחיד הדור אלא ודאי דהדבר תלוי רק לפי ראות עיני הב"ד וגם בנחיצת השעה אם רואין שיוכל לצמוח קלקול יותר גדול אם לא יעשו כתורה אזי אסורים למחול על כבודם אבל בחסיד גדול וקדוש שידענו מצדקתו שלא ירבה ע"י מחלוקת כמו שהיה באמת שקודם מותו צוה לבנו כי יחזור מהוראותיו שוב יכולין למחול בכה"ג ומפ"ז יצדקו דברי ר"י ח"ו שעקביא נתנדה שבלי ספק בצדיק גדול כמותו לא העמידו דבריהם על הדין רק היו מוחלים לו, ומכאן ראיה לשיטת רבינו שתלוי כל ענין זה רק בב"ד לבד ונתבארו כל דברי רבינו. הגרצ"ח במאמר משפט ההוראה: