1
היה עוסק בצרכי רבים לא יפסוק אלא יגמור עסקיהן ויקרא אם נשאר עת לקרות. עיין בכ"מ ובלח"מ. אבל הוא בתוספתא דברכות פ"א והובא שם בירושלמי ה"ב, אר"י פ"א הייתי מהלך אחר ר"ע ואחר ראב"ע הגיע זמן ק"ש כמדומה אני שנתייאשו מלקרות אלא שעוסקין בצרכי צבור, ועוד שם בתוספתא פ"ב כשהיה ר"ג וב"ד ביבנה והיו עסוקים בצרכי צבור לא היו מפסיקין שלא להסיע מלבן ע"ש, שוב מצאתי בביאור הגר"א ז"ל באו"ח סי' ע' סעיף ד' שציין להתוספתא דפ"א: