1
שכ"מ שאמרו לו נכסיו למי ואמר להם דומה שיש לו בן כו' אע"פ שהפילה או מת הבן אח"כ אין מתנתו מתנה. וכ' המ"מ ברייתא שם במי שמת דף קמ"ז, והנה לא נתבארו שם דברי רבינו שסיים אע"פ שהפילה או מת הבן אח"כ וידוע דרבינו לא המציא דבר מדעתו אע"פ שהוא כן מצד הסברא אם לא שהיה לו איזה שורש בש"ס. ונראה שרבינו הוציא כן מהברייתא שם בדף קמ"ב גר שמת ובזבזו ישראל נכסיו ושמעו שיש לו בן או שהיתה אשתו מעוברת חייבין להחזיר החזירו הכל ואח"כ שמעו שמת בנו או שהפילה אשתו החזיק בשנייה קנה בראשונה לא קנה, ולמד רבינו מזה ג"כ להכא דבעת שנתן להם נתן להן אדעתא דאין אשתו מעוברת ובאמת היתה מעוברת ונמצא דבעת אמירתו לא זכו ומש"ה אף בהפילה אח"כ אין מתנתו מתנה: