בית אשה זונה וגו׳.
ר״ל דבאמת היא לא היתה גדר כנענית מן ז׳ אומות, רק באה לגור שם. עי׳ … ובתוס׳ מגילה י״ד וסוטה דף ל״ה ע״ש. וגם לא דרתה ביריחו גופא, רק בקיר החומה, עי׳ ערכין דף ל״ב ע״ש בזה, לכך לא נתבטלה לשם. רק אם היתה נשואה לבעל כנעני גם היא בטלה, כמ״ש הרמב״ם ז״ל גבי עיר הנדחת, לכך נקט זה בקרא. וכן כאן פסקו דמחיצה לא שייך לפנים. ועמ״ש ברמב״ם בהל׳ מעשה הקרבנות וכ״מ בזה, וכאן בריש פרשה גבי גבולין של ארץ ישראל.
ועתה השבעו נא לי וגו׳. נקיים אנחנו משבועתך הזה וגו׳.
ר״ל כי שבועה זו היא בטלה: חדא דהוו אנוסים, וגם לבטל המצוה, עי׳ גיטין דף מ״ו ע״א ע״ש בתוס׳ בזה, ודף מ״ה ע״ש, וסוטה דף ל״ה ע״ש. ורק דאחר אשר אינם באונס הם נשבעים עוד הפעם, אז חלה השבועה. רק אם יהיו כולם בבית זה דהוה בקיר החומה ואינה נכללת בעיר. עי׳ ערכין דף ל״ג וכן לא חשב כאן אחות דר״ל אם הן נשואות לא, דהא שייכות לבעליהן, וכמו גבי לוט בסדום וכמו בעיר הנדחת להרמב״ם ז״ל וכמ״ש בזה. ועי׳ בספרי הדורשי רשומות כי רחב ואחותה הן שתי נשים זונות המובאות [בהפטרת] פ׳ מקץ, ורחב היתה אמו של הבן החי… והשניה של הבן המת, כמו נפל בל חזו שמש ואין להאריך.
שם.
יש לבאר המקרא דס׳ יהושע גבי הך דרחב עם המרגלים גבי שבועת המרגלים בזמן שהיו בביתה, דחשב שם גם אחיותי וכל אשר להם, ואח״כ לאחר ההורדה חשב שם רק אחיך כו׳, אך הגדר כך, דכבר כתב בה״ג, הובא בתוס׳ מגילה די״ד ע״ב, ועי׳ תוס׳ סוטה דל״ה ע״ב דהיתה מעם אחר, שלא מז׳ עממים. וכ׳ בה״ג דהיתה רוסתקא, ר״ל דהיתה דרה לא בעיר עצמה, כיון דביתה בקיר החומה, כהך מחלוקת בערכין דל״ג. אך אם היתה נשואה לא׳ מן הכנענים היתה בטלה לגבי׳ וכמו באנשי עיר הנדחת, וכו׳. ולכך נקט קרא דרחב היתה זונה דלא היה לה בעל. ובזה א״ש דבזמן שהיו ברשותה קבלו השבועה גם על אחיותי׳ אבל אח״כ אמרו לה שע״פ דין הם נקיים מהשבועה, חדא דהוו אנוסים, וגם דאם האחיות נשואות לכנעני הם בטלים להבעלים, והוה נשבע לבטל את המצוה כמבואר גיטין מ״ו, ולכך אמרו בית אביך, דכיון שנשאת יצאה מרשות האב.