תיסרך רעתך וגו׳.
ר״ל כמ״ש רבינו בפה״מ ספי״ט דשבת דמילה אם לא מל עצמו יש כרת זה רק לאחר מיתה וכל זמן שלא מת ליכא כרת, ועיין בתוס׳ מכות דף י״ד וברמב״ם וראב״ד הל׳ מילה בזה עכ״פ [כתב] הרמב״ם ז״ל דהחוטא מת בחטאו, ר״ל דהמיתה גרמה לחטא והחטא גרם למיתה, וזה ר״ל הנביא תיסרך רעתך, ר״ל דהרעה שלך הוא העונש שלך, ועמ״ש רבינו ז״ל בפה״מ סוף ברכות על הפסוק דעת לעשות לד׳ כו׳ ע״ש ומ״ש בזה הגדר, ועיין מנחות דף נ״ג ע״ב דאמר מה שנחרב בית המקדש משום דעזבו ברית מילה וכן מבואר בירושלמי פרק י׳ דסנהדרין [הפרו ברית] ע״ש בזה.
ומשבותיך תוכחך.
ועמ״ש בזה בתוס׳ ב״ק דף פ״ח ע״ב גבי מ״ש דלמה לא תתבטל החלוקה של יהושע ע״י יובל, דאז יתבטל היובל ועמ״ש בזה גבי בעל מום כהן דנשאר קדושה כמבואר בכ״מ ולא כמו פצוע דכא בכהן ועיין יבמות דף ע״ו ע״ש בזה, וכן גבי טבול יום שנגע בתרומה ואכלה טמא דחייב מיתה עיין מנחות דף ק״א וכ״מ בזה, ובירושלמי פרק ג׳ דמעשר שני וחלה פרק ד׳ ואכמ״ל.
אם תכבסי בנתר וגו׳.
עיין ד״ה דף י״ח ע״א, ור״ל דעיין בזבחים דף פ״ח גבי בגדי כהונה דאם נתטשטשו עד שהם צריכים לנתר ואהל לא מהני כיבוס, וזה ר״ל ג״כ כי ישראל הם דומים לבגדי כהונה. [ועמ״ש בר״ה דף י״ז ע״ב ובספרי פרשה בהעלתך].
רוח תאנתה וגו׳.
נזיר דף ז׳ ע״ש.
כי מספר עריך וגו׳.
הנה כמה ערים הוה בא״י לפי חשבון המבואר בתוספתא תרומות פ״ה דערי הלוים הוה א׳ מס׳ מן כל ארץ ישראל, והם היו מ״ב או עם ערי מקלט הוה מ״ח.