א
וישימו הצניף הטהור על ראשו וגו׳.
ר״ל הך כיפה של צמר דחולין דף קל״ח וטהור דפחות מג׳ אצבעות. ועי׳ ברי״ף שבת פ״ו ע״ש. וכן זה לא הוי דציץ יכפר על ע״פ ובלא זה מרצה על טומאה, וגדר מי הדעת שכתב רבנו בסוף הל׳ מקואות, וזה על מצח משכן השכל וחכמה מוח קרני ראשו דנדה, ושמש עי׳ שבת דף קנ״ב, וגדר קודש עצם דציץ, וכן ישראל עי׳ קידושין דף נ״ג ע״א ותרומה גדר חטה אחת פוטרת כרי, דהך דברכות דף ס״א כמין חטה, ועץ הדעת היתה, ורגע אחד נתבטלו כל החטאים על גדו דירוש׳ סוף ר״ה כיון שקבלתם עול תורה דומה כמי שלא חטאתם כו׳, מקדש משכן שהוה ס״ת שכתבה משה הוה הכל מבואר וארון…