הבת כו' נאנסה כו' שאין כו'. ואף דהא בדף מ"ו ע"ב מסקינן דזה מיקרי יציאה מרשות אך באמת זה תליא אם מה שצריך גבי הפרת נדרים גם ארוס לא משום דגרע כח האב, רק משום דנולד לה עוד כח לכך צריך גם הארוס, ועיין בנדרים דף ע' גבי מת הבעל נתרוקן רשות לאב ושם ד' ע"א ע"ב בהך מחלוקת דב"ש וב"ה ונ"מ לשיטת רבינו גבי נדרים שאין בהם עינוי נפש אם נתארסה אם האב לחודא מצי מיפר דהבעל אין לו רשות בנדרים רק של עינוי נפש וכ"כ בזה, ועיין בר"ן שם דף ע"ה ע"א ובדברי רבינו בהלכות נדרים, וגם נ"מ גבי מסרוה לשלוחי הבעל דשוב נסתלק רשות האב לגמרי גבי הפרת נדרים כמבואר בכתובות ד' מ"ח ע"ב אם הבעל יכול להפר, ועיין בירושלמי פ' ד' דכתובות דמבואר שם דאינו יכול להפר וכן משמע לשון רש"י בנדרים ד' פ"ט ע"א ד"ה זה הכלל, ועיין בירושלמי פ' י' דנדרים דס"ל דזה תליא במחלוקת דר"א ורבנן גבי בוגרת ארוסה, וע"ש בה"א דמספקא ליה אם מת אביה ונתארסה לר"א אם הארוס לחודא מיפר, ועיין ד' פ"ט ע"ב בהך משנה דט' נערות בשיטת ר"י גבי קטנה נשואה וע"ש בפה"מ לרבינו ור"י שם לשיטתיה אזיל כאן בכתובות דף מ"ג ע"ב וע' דנ"ג ע"ב גבי כתובה של קטנה שנשאת ע"ש, וע' בירוש' פ"ג סה"ד דאף אם נשאת לאחר שבא עליה מ"מ יש לו קנס דלא כגמ' דידן ויליף לה שם ממוציא שם רע וס"ל דאדרבא גבי נתארסה נשאר בירושלמי פ' ד' סה"א בספק למי ועיין בירושלמי בהוריות פ' ג' הל' ג' דכל היכא דאם אזלינן בתר ידיעה פטור לגמרי לא אזלינן בתר ידיעה דרק אם יש שינוי בקרבן אז יש לומר דאזלינן בתר ידיעה וכן ס"ל לרבינו ז"ל בהך דהוריות ד' י"א גבי הך דאכל ספק חלב כשהוא הדיוט ונתמנה כו' דס"ל דקאי גם אכהן משיח ולא מיקרי נשתנה משום דפטור לגמרי כמבואר ס' פ' ט"ו מהל' שגגות ועיין בהך דנזיר ד' ס"ג ע"ב גבי ידיעה דאחר מלאת ע"ש מש"כ בזה בתוס' ד"ה הני מילי דרק לר"א קודם תגלחת דס"ל דסותר ז' עכ"פ אז י"ל דאזלינן בתר ידיעה. ועיין ברשב"ם ב"ב ד' ק"ד ע"ב גבי הך דבעי רב אשי שדה ונעשית גינה דרק היכא דאין נ"מ רק בין קרקע למעות אבל לענין מחילה לגמרי לא ע"ש, ועיין ב"מ ד' מ"ט ע"ב גבי אונאה כה"ג ע"ש: