להראות ולגלות כו'. עיין ר"ה ד' י"ח ע"ב ע"ש בתוס'. והנה יש בזה ב' נסים א' מהנרות וגם מה שנצולו מן העכו"ם וא"ש מש"כ התוס' סוכה ד' מ"ו ע"א ד"ה הרואה ע"ש וקשה לתירוצם דאמאי לא תיקנו לשומע קריאת המגילה שיברך ג"כ זה. ובזה א"ש דהרואה מברך רק על הנס שניצול מעכו"ם ולא על הנס של הנרות. ובזה א"ש מה שכ' רש"י ז"ל בסוכה הנ"ל דגבי נר חנוכה מברך תחלה שהחיינו ואח"כ שעשה נסים וכן מבואר במס' סופרים ובגמ' דמגילה ד' כ"א ע"ב גבי מגילה מבואר להיפך דשהחיינו מברך לאחר שעשה נסים אך כאן קאי הנסים על שני הדברים על הנרות ועל הימים ובפורים הברכה רק על המגילה, ונ"ל דעכשיו שבטלה מג"ת נשאר רק מן הנרות ומשום מצוה ולכן לא נהגו לפרסם וגם ברכת הרואה לא נהגו. מש"כ לעיל בהל' א' בשם רש"י דסנהדרין שם קאי על טומאת ע"ז ועיין בירושלמי פ"ט דפסחים דטומאת ע"ז עשו אותה כטומאת זיבה וצרעת ועיין ע"ז ד' נ"ב ועירובין ד' ק"ה ע"ש: