כיצד וכו' שיאכל בשר וכו'. עיין ב"מ דף ע"ח ע"ב ע"ש:
וכן חייב אדם לשלוח כו'. עיין סוכה ד' ל"ט ע"ב בכדי מן שנו ע"ש ולמה נקט לשון זה דהנה מבואר בתוספתא בפ"ג דבכורות ובירושלמי פ"א דמעשר שני דמן מקרי דבר הניתן חנם ושם גבי שביעית דאסור לעשות סחורה וכאן ג"כ דאין לו בהם טובת הנאה משום דאסור כמו כהן המסייע בבית הגרנות כמו בהך דבכורות ד' כ"ו ואף דשם מבואר דמתנות חו"ל אין בו משום כהן המסייע גבי פורים שאני, וגם י"ל דנ"מ דאין יוצא בזה גם ידי מתנות עיין רש"י ד' ז' ע"ב ד"ה ה"ג ובשאלתות דר"א ועיין ב"ק ד' ס"ה ע"ב תוס' ד"ה כפילא ע"ש ועיין בהך דמנחות דף ק"ז בהך פלוגתא דר' ורבנן גבי קטן והביא גדול ע"ש וביומא דף מ"א גבי עני שהביא קרבן עשיר ע"ש ועיין במנחות ד' פ"ח ע"א גבי מלואים ע"ש דאם יתר שפיר קרינן מלאים ע"ש ועיין שם דף י"א גבי ב' קמצים וגם דצריך שיהיו המנות שלו ולא משל מעשר עני ולא משל שביעית עיין בתוספתא פאה פ"ד דאין משלמין ממנו את הגמולין ותוספתא שביעית פ"ז וכן פסק רבינו בהל' מתנות עניים פ"ו הי"ז ע"ש ובאמת זהו מה דאמר בגמ' ב"ק ד' ט' ע"ב עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה ר"ל ג"כ כן דעד שליש אסור ליקח ממעות צדקה ומכאן ואילך מותר אף משל צדקה כיון דאינו מחויב וכעין הך דקדושין ד' ל"ב ע"א גבי אביו דלהעדפה אף למ"ד משל בן נותן לו מעשר עני ועיין בהך דמעילה ד' ט' ע"ב דלהביא קרבן שמן יכול להוסיף אף מן דבר שאינו חולין ע"ש בתוס' ועיין חגיגה ד' ח' ע"א אכילה ראשונה כו' ע"ש וזהו ג"כ ר"ל בהך דחולין ד' קל"א ע"א גבי הני דחשיב נכסי כהן וס"ת ע"ש ברש"י ובאמת ר"ל כך דאם כתב ס"ת מהנך מעות יצא המצוה ולא אמרינן כיון דכתיב לכם בעינן דחסריה ממונו עיין תוספתא סוף חולין גבי המוצא קן וסוף פ"ק דשבועות ע"ש וכבר כתבתי בזה. וגם נ"מ דהנה סתם מתנה הוה פרוטה עיין ב"ק ד' ק"י ע"ב ותוס' פסחים ד' ל"ב וכ"מ ועיין רשב"ם ב"ב ד' ס"ג ע"א דגבי יין הוה רביעית הלוג וזה הוה פלוגתא דתנאי בעירובין ד' כ"ט ע"א ע"ש וע' חולין דקל"ב ע"ב גבי מתנות כהונה ע"ש. אך מנה צריך להיות דבר חשוב מזה וע' חולין ד' ח' וע' כאן ד"ז ע"ב ובירו' פ"א סה"ז באטמא דקיימא כו' וע' פסחים דל"ו ע"ב גבי אשישי ע"ש. ועי' מש"כ רבינו ז"ל בהל' מתנות עניים פ"ו הי"ב ובמה שכתב הר"ש ז"ל חלה פ"ב משנה ו' דמתנה צריך להיות כביצה ועיין בירושלמי פ"א דדמאי משנה ב' מה דמחלק בין שלם לפרוס ובפ' י"א דתרומות ה"ה ע"ש: