כל אבר כו' כך אם ניטל כו'. עיין בהך דבכורות ד' ל"ט ע"ב דמבואר שם דאף אם נפגם הוה מום מ"מ אם ניטל כולו לא הוה מום ע"ש וע"ש בתוס' דף ל"ח ע"ב אם מהני אחר שנפגם יטול כולו ועי' תוס' יבמות ד' ע"ה ע"ב גבי ביצה כה"ג ותוס' סוכה ד' כ"ט ע"ב גבי נקטם וכ"מ וצריך לחלק בין היכא דהפסול הוה רק בזה האבר כמו בעל מום דאז י"ל דגרע אם ישנו מאינו לגמרי, ועיין בבכורות ד' ג' ע"א מה דמחלק משום דעריבה בו חולין גרע דלא קרינן בו כל וגרע מנפל אף דמבואר בירושלמי נזיר פ"ז ה"ב דיש עליהם דין מת שחסר ועיין בתוס' מגילה ד' ט' ע"א מה דמחלקי כה"ג בין אם לא נכתב התיבה כלל בין אם נכתב בטעות ועי' גיטין ד' ס' ע"א מה דמחלק בין חומשין לס"ת שחסר משום דמחסרא במלתיה משא"כ בחומשין ועי' תוס' תמורה ד' כ"ד ע"ב דס"ל דנדמה הוה בעל מום מחמת השינוי אף דכעת הוא דומה ממש להמין ואין בו שינוי ועיין נדה ד' כ"ג ע"ב גבי הך דר"מ ורבנן דמוכח להיפך ע"ש בתוס' בד"ה שר"מ ועיין בבכורות ד' מ"א ע"א גבי אנדרוגינוס תעשה נקבות חרוץ ע"ש אף דהבריאה הוא כן, משא"כ גבי טרפה דהיא פועלת בכל הגוף אז אין נ"מ בין אם ניקב או ניטל לבד מטחול ועיין בהך דתמורה דף י"ז ע"א דטרפה מקרי פסול הגוף משא"כ בבעל מום דמקרי פסול חסרון ולא בגוף ולכך אם ניטל האבר שיש בו חסרון י"ל דלא הוה בעל מום אך הטעם דשם לא הוה בעל מום הוא משום דחוזר לאיתנו וי"ל דגם גבי הטחול כן הטעם ועיין בהך דגיטין דף ס"ט ע"ב דע"י השתיה דמיא דבי נפחא יוכל להיות שיחסר הטחול וא"כ לפי"ז י"ל דנברא בלא טחול גרע, ועיין מש"כ רבינו לקמן פ"ח הל' כ"ד דלא ס"ל כן ועי' בתוס' קדושין ד' נ"ז ע"א ד"ה שחטה דס"ל דניטל הכבד ע"כ שנולד בלא כבד ולא כהכ"מ כאן ועיין בהך דבכורות דף ל"ט בהך מחלוקת אם יש בריה באחת ע"ש ברש"י אך שם כיון דהכליות הם שניהם דבר אחד ולכך א"א שלא נברא רק אחת משא"כ גבי כבד גם לשיטת רבינו דס"ל לעיל בהל' ח' דאם ניקב סמפונות הכבד טרפה וא"כ י"ל דגם אם נברא חסר הא ליכא סמפונות. אך באמת דברי רבינו כאן ר"ל רק היכא דניקב משהו ובכל מקום אז אם ניטל טרפה ועיין בהך דחולין ד' נ"ו ע"ב לרבי דס"ל גבי זפק דאם ניטל כשר ומשמע לכאורה אף עם הגג ע"ש בר"ן וע"כ כמש"כ, ועיין לקמן פ"ח מה דפליגי רבינו והראב"ד בהל' י"ו הטעם דצומת הגידין אם משום ניטל או נחתך. והנה לפי מש"כ רבינו שם בהל' כ"ד לפי"ז אם נברא בלא צומת הגידין כשרה ובזה י"ל דלכך מכשיר בחולין ד' ע"ו ע"ב היכא דלא הוה רק ט"ו גידין ומשום דמצא חד גיד עב ומשום דיכול לנפצו לא דהטעם משום דזה הוה כשנים רק משום דחזינן דמתחלת ברייתו כן ולכך כשר וכן יהיה נ"מ אם הוה יתר בגידין וזה תליא אם הגידין הוא כל אחד ואחד בפ"ע או כמש"כ התוס' שם דסופו ליפסק הכל וא"כ י"ל דזה לא מקרי יתר כיון שהוא דבר אחד ובאמת הטעם דמבואר שם דף מ"ז ע"א גבי יתרת בריאה דלא נטרף ע"ש ברש"י ד' נ"ח ע"ב משום דדרך הוא כן. אך באמת הוא כך דעיין ברש"י בכורות דף מ' ע"ב גבי אוזן הגדי כו' ובדברי רבינו פ"ז מהל' ביאת מקדש ה"ג דגוף אחד שנכפל אין זה מום ע"ש והנה גבי טרפה דאונות אם הדין הוא מחמת האונה עצמה או משום דהוה שינוי בהריאה עצמה עי' רש"י ד' מ"ג ע"א ובדברי רבינו פ"ח ה"ב וה"ז והנה בהל' ח' גבי ריאה שנמצא נפוחה כתב רבינו הטעם שמא התוספת בגוף כחסרון ורבינו לטעמיה אזיל בהל' ז' דס"ל דטרפה וטעם דהוה כחסר מנין האונות ואף דהא בבכורות ד' מ"א הוה מחלוקת גבי חרוץ במקום בשר אם מקרי מום או לא ע"ש ועי' בבכורות ד' ל"ט ע"ב דאף דחסרון מבפנים לא שמיה חסרון מ"מ כיון שעושה פעולה דע"י זה ניכר מבחוץ מקרי מבחוץ ובאמת שם בגמ' בבכורות משמע דלמסקנא חסרון מבפנים שמיה חסרון ומ"מ פליגי גבי ביצים שם וי"ל דנ"מ גבי קדשים לענין פדיון גם י"ל כמש"כ דגבי ביצים ג"כ אם החסרון הוא משום הביצים עצמן או משום דהוה חסרון בהאבר כולו וע"ש ד' מ' ע"א גבי יש לו שני כיסין דמשמע דאף דהביצה אינה לא מקרי מום וע"ש דף מ' ע"ב גבי אחת גדולה ואחת קטנה דאף עד כפול כשרה. אך רבינו לא ס"ל שם כן עי' בהל' ביאת מקדש פ"ז ה"ח אך משום דפסק כר"ע כמבואר בהל' בכורות פ"ג ה"ד ומש"כ בפ"ח ה"ד שם קאי אכיס של ביצים והוא מטעם מרוח אשך ולא מחמת מום דחסר אבר ובאמת י"ל דר"י דבכורות ד' מ' אזיל לשיטתיה דס"ל שם דף מ"ד ע"ב דנימוחו אשכיו וי"ל דרק שנים או יש לחלק בין נימק לנימח עי' רש"י חולין דף מ"ז ע"ב גבי ריאה וביבמות דף ע"ה ע"א גבי פ"ד, וה"ה הכא גבי ריאה וגם נ"מ לשיטת רבינו גבי חסר גוף הריאה מבפנים אם מהני לזה היכא דסמוך לדופן דאם הוה משום ניקב מהני ואם משום חסרון לא מהני. ובזה יש ליישב מ"ש התוס' ד"ה אבל נקב, ובאמת טעם רבינו משום דכיון דנשתנה מברייתו נאבד שם הדבר ממנו ואין זה הדבר וזה ג"כ מה דר"ל בתמורה דף י"ז גבי שרוע וקלוט דפסול הגוף הוא ר"ל דלא דהוה חסרון באבר רק דאין זה האבר וזה הוה בעיא בירושלמי דסוטה פ"ט גבי עגלה ערופה דבעל מום אינו פוסל ומחוסר אבר פוסל אם קלוט הוה כמחוסר אבר או כבעל מום ור"ל ג"כ כן דאין זה האבר וה"נ גבי ריאה ר"ל כן דהוה כמו שאין זה ריאה אבל אם נחסר ע"י שנימוחה זה לא הוה חסרון וכן ס"ל לרבינו בפ"י ה"י דכיון דהאברים משונים בעוף אין שם עליהם בעוף ולכך אין בהם הנך טריפות וזהו כונת חזקיה דחולין ד' נ"ז שם אין ריאה לעוף ור"ל דכיון דהיא משונה מברייתה אין שם ריאה עליה: