שהייה כיצד כו' אם שהה כו'. ושם הל' ד' וכן אם שהה. עי' בהשגות מה שכ'. והנה כונת רבינו כך דהנה הני דברים דפוסלין השחיטה אם ר"ל דהם עושין את השחיטה כמי שאינו דמקלקלין השחיטה או דיש שם שחיטה עלה רק דהוה שחיטה פסולה ונ"מ אם שנים שחטו בב"א בשני סכינים ואחד מהם עשה שהייה אם הבהמה אסורה עיין לעיל פ"ב הל' כ"א ובתוספתא בזה, ועי' כאן ד' קכ"א ע"ב גבי מה דאמר שם גבי ישראל בטמאה דבעי שם שהה בה או דרס בה מהו כו' ור"ל אם זה מפקיע משחיטה או מ"מ שם שחיטה עליו ועי' בזבחים ד' ס"ה ע"ב ובתוס' שם ע"ש, וא"כ נ"מ אם מצטרפין המיעוט ששחט קודם השהיה עם השהיה דאז יהיה כמו זמן שחיטת רוב סימנים, וכעין מה דאמרינן בזבחים ד' מ"ב ע"ב גבי כי הדר מדי בהיכל מיא בעלמא ור"ל כיון דהם נפסלין הוה כמו שלא זרק כלום ור"ל א"כ מקדים של היכל מקמי פנים ופסול כמבואר ביומא דף מ' ודף ס' וא"כ לא הויא מחשבת פיגול כלל ולא מצטרף, ועי' מש"כ התוס' זבחים ד' ק"י ע"א בד"ה ואי גבי שחט סימן אחד ע"ש אך זה רק אם נימא דהשהיה עושה שלא יהיה שחיטה כלל, אבל אם נימא דהוה שחיטה פסולה אז שפיר מצטרף המקצת ששחט עם השהיה והוה שחיטה פסולה וזה ר"ל ג"כ הך בעיא דשהיה במיעוט סימנים, ועי' בהך דמעילה דף ג' ע"ב גבי זריקת פיגול ע"ש ובהך דזבחים דף ל"א גבי חצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ למקומו וכו' ע"ש בתוס' ד"ה התם דר"ל אם כבר נצטרף הראשון לשני ונפסל ושוב לא מהני מה שאח"כ מחשב עוד על חוץ לזמנו או דלא שנפסל רק שמעורב בו מחשבת פסול ואם אח"כ חשב עוד על חצי זית חוץ לזמנו שפיר מצטרף ונתפגל ועי' בירושלמי פסחים פ"ה ה"ג מה דמבעי שם גבי חישב לאוכליו כחצי זיתים ושלא לאוכליו כחצי זיתים אם כשר ומביא ראיה מתוספתא דקרבנות פ"ב דמבואר שם דאם חישב לאכול כחצי זית היום וכחצי זית למחר כשר וכן גבי להקטיר כה"ג ואף דא"כ יהיה כמו מחשבת הינוח לר"י דכיון דמחשב רק להקטיר כחצי זית היום וא"כ ממילא ישארו האימורים למחר וא"כ יצטרף עכ"פ לפסול וע"כ משום דזה אינו נתפס במחשבה כלל וא"כ לא מצטרף, וה"נ גבי שחיטה אם נימא דזה עושה שהשחיטה אינו כלום וא"כ לא שייך לצרף המיעוט הנשחט וכמש"כ: