אין שוחטין כו'. והנה כאן כתב משום עובד המים ולא משום שרא דמיא ועיין לקמן בהל' י"ד דשיטת רבינו שם מוכח דאם לשם מזל שלהם אף אם לא אמר לשם תקרובת אסור בהנאה אבל לשם ים אז אם פי' לשם תקרובת אסור ואם סתם מותר מה"ת ולא כפי' רש"י ותוס' ולפי מש"כ לעיל בהל' מאכלות אסורות גבי יי"נ לחלק בין דבר שרוצה זה להקריבה או רק בגדר עבודה ה"נ רצה לומר כך. ועיין בתוס' חולין דף מ' ע"א ד"ה לפני מש"כ שם אי נמי דכיון דלפני כו' סתמא כו' אך באמת י"ל דמה שכתב רבינו בהל' י"ד הוא רק דלא מיקרי תקרובות אבל מ"מ נסקל וכמו הך דסנהדרין דף ס"א ע"א וכעין שכתב התוס' ורש"י כאן ואך י"ל דזה הוה כמו העובד מאהבה ומיראה עיין מש"כ רבינו בהל' ע"ז ומש"כ שם. ועיין בע"ז דף מ"ז ע"א דהוה שם בעיא גבי המשתחוה למעין אם לבבואה או למים ממש, ועיין מש"כ התוס' יומא דף נ"ד ע"ב להביא את הסורזירים ובהך דחולין דף פ"ה ע"ב גבי הך דר' חייא ע"ש: