היה לו קרבן כו' ואמר לשם כו'. עיין בדברי רבינו בהל' תמורה פ"ב ה"א דמבואר שם דצריך לומר דוקא לשם שיש לו בבית כמו דמבואר בגמ' שם ועיין מש"כ שם בפיהמ"ש דיליף לה מקרא. ועיין בתמורה שם דף ט' ע"א בהך מחלוקת דר"ש ורבנן וצ"ל דטעם רבינו שם משום דס"ל דגם גבי הקדש בעי דבר המסויים וצריך לסיים אתריה כעין הך דערובין דף ל"ז ע"ב ובירושלמי פ"ז דדמאי ע"ש ועיין בהך דמנחות דף ק"ח ע"ב גבי אחד מכבשי ובמש"כ רבינו בהל' מעה"ק פט"ז אך שם כיון דזה בא בנדר ובנדבה א"צ לסיים ועיין בהך דמנחות דף ק"ה ע"ב גבי הך דאמר שמעינן ליה לר"ש דאם הביא עשרון אחד משני עשרונות ע"ש ור"ל הך ר"ש דס"ל בערובין ובדמאי ובכ"מ דלא בעי דבר המסויים. ועיין בדברי רבינו בהל' תמורה פ"ג ה"ו ע"ש דמבואר דמתפיס בתמורה אף במקום שאינו יודע באיזה מהם המיר. ועיין בהך דפסחים ד' צ"ח ע"א מש"כ שם רש"י בד"ה הפסח דכיצד מחללה נקט שמביא ג' סלעים ע"ש ואמאי לא נקט ג"כ כמו בע"ב שם דמביא בהמה שמנה כמבואר שם וצ"ל ג"כ מטעם זה דבעי דבר המסויים וגבי דמים לא בעי זה משום דגם הדמים יכול לחלל אח"כ משא"כ בבהמה דכיון דמחלל הקדושה עליה נעשית קדושת הגוף לכך א"א שם לחללה משא"כ בסיפא דשם רק שניים ושניים שפיר הוה דבר המסויים אך באמת רש"י גם שם בע"ב לא פי' כן רק דמחללה בדמים ועיין בהך דזבחים ד' ע"א ע"ב והנה עיין בהך דנזיר ד' מ"ה ע"א בהך דרשב"ג דאף אם הביא סתם ג' בהמות ולא פי' ג"כ קדשו וע"ש ד' כ"ז ע"א, ואף דגבי חטאת צ"ל דוקא הרי זו חטאתי עיין בתוס' ישנים נדרים דף ד' ע"ב ד"ה דלא דנזיר שאני והטעם כמו דמבואר שם מחמת ולקח ועשה ור"ל דגבי נזירות אין שייך עליהם קביעות שם בלקיחה כיון דיכול שיתבטל הנזירות כמו גבי אשה ע"י הפרה ועיין בירושלמי דנזיר פ"ד ה"ה דגבי נזירות אינה נמסרת אלא בשחיטה ר"ל דאינה נקבעת וכמבואר שם ד' כ"ד ע"א והוה כמו גבי קרבנות ציבור. ועיין רש"י תמורה ד' כ"ו ע"א ונדרים ד' ו' דס"ל דשפיר חל קדושה על חטאת אעפ"י שאינו מחוייב והולך למיתה וי"ל דזה תליא בהך מחלוקת דתמורה ד' י"ז אם היכא דע"י הפרשה ע"י זה ע"כ תלך לאיבוד אם הוה הפרשה ואנן קי"ל דלא חל גבי מקדיש את הטרפה וה"נ כן וכ"כ בזה במקום אחר: