השוחט את הבהמה כו' שמחשבה כזו פוסלת כו'. עיין בגמ' ובירושלמי גיטין סוף פ"ו ור"ל כך דהטעם דר"ל לא גמר ממחשבת פיגול משום דס"ל דזה לא מיקרי גדר פסול מחשבה רק הדין הוא כן דפיגול כך והוה גדר עבודה לפסול כמבואר בכ"מ הואיל ומרצה לפיגולו ועיין בהך דמעילה דף ג' ע"ב ושם הארכתי בזה רק משום דמבואר בזבחים דף י"ד דאף היכא דליכא פיגול מ"מ פסול משום מחשבה ע"ש א"כ לכאורה מזה ראיה דשייך פסול מחשבה וזהו מה דאמר בגמ' הא מקמיה דשמעה מר"י דהוא תמוה ע"ש בתוס' רק דר"ל דהך דר"ל דדף י"ד הוא לבתר דשמעיה מר"י. וזהו כונת הירושלמי בגיטין שם דאמר ופיגול ונותר המחשבה פוסלת והשיב לו דאין המחשבה פוסלת רק דין פיגול הוא כן. ועיין בהך דמנחות דף מ"ט ע"א דנקט שם גבי פיגול כגון שסבר שמותר לחשב בה לשם שלמים ר"ל וע"י זה הוא מחשב לאכול חוץ לזמן, ועיין בהך דזבחים דף כ"ז ע"א דאמר שם דהיכא דחישב ליתן שלא במקומו כיון דלא הוה זריקה גמורה כשר ולא מיקרי מחשבה כלל אך רבינו ז"ל בפ' ט"ז מהל' פסוהמו"ק ה"ו פסק דפסול רק היפך לשון הגמ' ונקט דחישב ליתן למחר ואח"כ למטה לא למטה למחר והטעם דס"ל דהך לא יחשב דקי"ל דמחשבות מוציאות מזו לזו הוא רק לומר דהפיגול לא נגמר אבל מ"מ יש עליו שם גדר מחשבת פיגול ונ"מ ג"כ להך דמנחות דף ע"ט דמחשבת פיגול מקדש הלחם ואם עבד עבודה אח"כ שלא לשמה אם נקרא ג"כ מחשבת פיגול רק דאין עליו כרת או לא הוה מחשבת פיגול כלל ולא קדיש הלחם ע"ש דף מ"ז ע"א וזהו ר"ל הגמ' בחולין מחשבת פיגול וכן ר"ל גבי ע"ז דאם שחטה לשם ע"ז זה לא מיקרי גדר מחשבה רק דזהו הדין דתקרובת ע"ז שאסורה, ולמאי דמסקינן שם דר"ל גבי ע"ז רק ב' עבודות היינו דאף אם הקטירה לע"ז ג"כ נאסר זהו לא משום גדר קרבן רק משום הך דולא ידבק וכמש"כ לעיל בהל' יי"נ, ונ"מ למה שלא הקטיר וכמש"כ רבינו בהל' עכו"ם פ"ז ה"ג ע"ש בכס"מ וכן אם אינה כעין פנים וכמש"כ התוס' בע"ז דף ל"ב ע"ב גבי בשר הנכנס וכ"כ בזה:
[השמטה . נשמט על הך דר"ל בזבחים דף י"ד ע"א דמודה ר"ש בהולכת חטאות הפנימיות כו', אף דר"ל ס"ל דאין מחשבין מעבודה לעבודה י"ל בפשוטו לפי המבואר שם בזבחים דף י' ע"א דמקשה שם ר"פ דלמא קרא אתי לומר דמחשבין ומתרץ דלזה לא צריך קרא דנפיק מק"ו יעו"ש בתוס' ד"ה הדר דלר"ש ליכא ק"ו יעו"ש וא"כ לר"ש שפיר י"ל דקרא אתי לומר דמחשבין מעבודה לעבודה וא"כ שפיר אמר דמודה ר"ש משום דלר"ש לכ"ע מחשבין כו': ע"כ השמטה]