היתה רובצת על ביצים כו'. עיין בתוספתא דמבואר דפטור ובאמת בגמ' נקט רק תסיל דהוא מין יונה כמבואר שם ד' ס"ב וגם רבינו לא הביא הך דין דגבי קורא שאני וצ"ל דמפרש דקורא ר"ל בזכר ואליבא דר"א דכיון דהוא זכר מה נ"מ בין של מין זה או של מין אחר ומה דאמר שם בגמ' דבקורא נקבה ד"ה חייב ר"ל דלא נימא כיון דגם זכר דרכו לישב שוב אין ישיבתה כלום קמ"ל. אך באמת י"ל כך דהנה רבינו מפרש כך דהנה י"ל דקורא הוא טמא עי' תוס' דף ס"ג ורש"י דף קל"ח ע"ב ודף ק"מ ע"א ע"ש. ונ"ל דזה הוה תרנגולתא דאגמא דהזכר טמא עיין תוס' נדה ד' נ' ע"ב וא"כ הך עוף טמא דנקט בגמ' ר"ל קורא ורובץ על ביצים של נקבה שלו ור"א מחייב גם בזה כיון דמ"מ שם ציפור עליו כיון דנקבה שלו טהורה וזהו מה דאמר בגמ' אבל בקורא נקבה חייב ר"ל משום דהיא טהורה וא"כ לפי מה דמסקינן בנדה שם דגם הנקבה טמאה שוב לא משכחת כלל הך דין ולכך השמיטו רבינו וא"ש:
היתה האם טרפה כו'. והנה לכאורה למה לא נימא ג"כ שלח לתקלה ודוחק לומר דמיירי בטרפה הניכרת. אך י"ל דשלח לתקלה לא שייך רק בדבר שיש בו איסור הנאה כמו הך דקדושין דף נ"ז ובחולין דף קט"ו שם ג"כ כיון דיליף מלא תאכל כל תועבה י"ל דה"ה דאסור בהנאה ואף דגבי כלאי זרעים לא אמר כן שם י"ל דשם שאני מדאיצטריך כלאי הכרם וגם בבעלי חיים שאני כמ"ש התוס' קדושין ד' נ"ז ע"א ד"ה וזה וכן בהך דיומא דף ס"ז וכאן ד' ק"מ דהוה איסורי הנאה משא"כ באיסורי אכילה אין חשש והטעם דגבי איסורי הנאה מוטל עליהם חובת קבורה וגניזה לא מחמת גדר תקלה בלבד ואף דהתוס' ב"ק דף ע"ו וסנהדרין דף פ"א לא ס"ל כן אך עיין בתוס' ישנים יומא דף נ"ה משמע דזה ג"כ הוה גדר מצוה לא משום תקלה בלבד ועיין רש"י כאן דף קל"ט ד"ה בר קטלא שכ' ומהיכן נמלט אמאי לא קאמר משום שלח לתקלה וגם כמש"כ רש"י שם דף ק"מ ע"א ד"ה בר קטלא ולפי מש"כ א"ש דהטעם דאסור לשלחו הוא משום דצריך להרגו ולקברו וזהו מהך קרא וגם כיון דהוא הפקר אף דאנן פסקינן כרבנן דגם שור המדבר בסקילה כמבואר בב"ק דף מ"ד ע"ב ועיין ברש"י שם דף צ"ח ע"ב דמשמע דס"ל דהיכא דנשתנה בין קטלא לגמר דין לא קטלינן לו לכ"ע וא"כ צ"ל דכאן מיירי דנגמר דינו קודם שמרד. אך מ"מ י"ל דמצוה ליכא דמצוה על הבעלים כמש"כ רש"י ב"ק דף צ"א ע"ב ואף דבסנהדרין דף ט"ו ע"ב אמרינן זכה לשמים שם רק משום הך דינא דובערת הרע ולא משום דצריך לקיים בו הדין ועיין רש"י שם דף ל"ו ע"ב ודף פ' ע"א בתוס' וברש"י דמשמע משום מצות סקילה ולא משום ובערת הרע גם יש לחלק בין היכא דלא הוה מעולם של בעלים ובין היכא דהוה ואח"כ נפקע, ועיין בהך דעדיות הובא בברכות דף כ"ז גבי תרנגול שנסקל בירושלים דמבואר דאף דכל חייבי מיתות ב"ד צריך חוץ לירושלים גבי בהמה לא חיישינן לזה ועי' בירושלמי פ"ב דפסחים גבי פטר חמור שהמית משמע דזה הוה גדר חיוב וכ"כ בזה. והנה באמת אם נימא דטרפה שישבה על הביצים אינה מולדת וא"כ י"ל דגבי ביצים פטור מלשלח את האם טרפה דהוה כמו אינם צריכים לאמם ועיין סנהדרין דף ע"ח ע"א גבי הרובע את הטרפה ע"ש: