היה התלם כו'. עיין מש"כ הכ"מ בשם המרדכי דדוקא אם ידע שיש בה פגימה, ועי' ברש"י דף ט' ע"א ד"ה ולא ידע מוכח מדבריו דהחשש לא עליו שלא ידע שעשה רק שלא ישאל אך רבינו לא פי' כן לקמן פ"ד ה"ב ונ"מ אם הוא מותר לאכול מהם ובהך דחגיגה ד' כ' ע"א ע"ש ועי' בכתובות ד' כ"ח ע"ב גבי עכו"ם ונתגייר ובהך מחלוקת דירושלמי פ"ג דחגיגה על הך דדף כ"ו ע"א גבי אם נאמן לומר הגר שלא נגע ביין ולמה שכ' רבינו בהל' מטמו"מ פ"י ה"ז ע"ש ומש"כ התוס' יבמות דף ק"א ע"א ד"ה הא קמ"ל ע"ש. ובזה יש ליישב מ"ש התוס' חולין ד' ג' ע"ב ד"ה דליתא דמוכח דאם לא ידע לא מהני אף אם אחרים רואים אותו ועי' תוס' סוכה ד' מ"ב ע"ב ד"ה והיודע ע"ש אך כך דכיון דהם לא ידעי שהוא אינו יודע גם על זה שייך כל מלתא דלא רמיא ולא מהני מה שראו וכעין זה פי' רבינו בהך דשבועות ד' מ"ב ודף ל"ד ע"ב גבי כל מלתא דלא רמיא דר"ל דהעדים אינם זוכרים לא שהוא אינו זוכר עיין בדברי רבינו בפ"ו מהל' טוען ה"ד ע"ש ועי' ע"ז ד' נ"ח ע"ב ברש"י שם ד"ה ס"ד שכ' ואנן הוא דלא רמינן כו' ע"ש: