מצות עשה כו' הא למדת כו' ובעוף כו'. הנה מדברי רבינו נראה דס"ל דעוף אף דקיי"ל דישנו לשחיטה מה"ת מ"מ לא דמי לשאר שחיטות עיין בהך דקדושין דף נ"ז ע"ב דנקט שם מנין לרבות את העופות משמע דעופות אינם בשחיטה כבהמה ע"ש ברש"י ועיין בתוס' זבחים ד' ס"ח ע"א. אך רבינו לקמן פ"ב ה"א ס"ל דגם עוף אסור מה"ת בחולין בעזרה ועיין רש"י כריתות ד' ז' ע"ב דכתבו דעוף שאני ושם ד' כ"ו ע"ב ובירושלמי נזיר פ"ד ע"ש גבי מליקה. אך כך דהנה מדברי רבינו לקמן ספ"ד דפסק כר"ע דבמדבר הותר בשר נחירה ס"ל כך דרק לנחור מותר אבל לשחוט כד"ת אסור במדבר רק קדשים בעזרה אבל חיה היה יכול לשוחטן גם במדבר וכן פסולי המוקדשים כן ובעופות כיון דבעזרה הוה מליקה וא"כ ממילא היה יכול לשוחטן אף במדבר בגבולין, ועיין בהך דזבחים ד' ק"ז ע"א דצריך קרא לרבות שחיטת קדשים בעופות בחוץ ע"ש והנה רבינו ז"ל פסק כמ"ד דגבי מליקה אין חשש בעיקור סימנין כמבואר שם ספ"ו בהל' מעה"ק, וגבי שחיטה פסק דיש עיקור סימנין וע"כ צ"ל כך. דהנה עיין בזבחים ד' ס"ט דמצריך קרא למליקה שלא תהא מטמא בגדים בבית הבליעה ועיין בחולין ד' ק"כ ע"א וכ"מ דאמר דנבלה הותרה מכללה אך באמת י"ל דהתורה אמרה דקדשים הדין שתהא שחיטתה מן העורף וביד ובחולין הדין שתהא שחיטתה מן הצואר ובכלי וזהו באמת כונת הגמ' דמנחות ד' ה' ע"ב שכן קדושתה אוסרתה ועיין בהך דיבמות ד' ל"ב ע"ב גבי זר שאכל מליקה דהוה מחלוקת שם אם יש כאן איסור נבלה לזר אך בגמ' שם מסיק משום איסור חל על איסור ועיין בירושלמי שבת פ"ב דלא משמע כן וכן יהיה נ"מ גבי כהן שאכל מעולת העוף אם חייב משום נבלה, ועיין ברש"י זבחים דף ס"ט ע"א ד"ה הא נמי דגבי טומאת בית הבליעה נקט ג"כ רק עולת העוף לכהן ע"ש משמע דס"ל דלא דהתורה אמרה דגבי קדשים כן הוא שחיטתו רק דחידוש הוא שהתורה התירה זה. ובאמת י"ל דזה תליא בהך מחלוקת דזבחים ד' קי"א ע"ב גבי מליקה בחוץ גבי קדשים. אך באמת נראה דר"ש דאמר דחייב ר"ל על הקטרה של מליקת חוץ. אך כך דהנה הנך פסולי דשחיטה אם ר"ל דלא הוה שחיטה כלל אם עשה כך או ר"ל דהוה שחיטה בפסול, ונ"מ כגון אם שנים שוחטין בשני סכינים ואחד עשה שהייה והשני שחט כראוי אם פסול השחיטה או לא, ועיין חולין ד' ל' ע"א גבי הך דשנים אוחזין בסכין ובתוס' שם ד"ה השוחט, ועיין בתוספתא דחולין פ"א גבי עכו"ם דאם ישראל ועכו"ם שוחטין שחיטתו כשרה משום דס"ל דלאו בר שחיטה הוא כלל וכ"כ בזה, ועיין בהך דחולין ד' ק"מ ע"ב גבי הך בעיא דרב הושעיא וזה ג"כ תליא בזה אם דזה מקרי התחלת השחיטה או רק פעולה בעלמא וכ"ז שלא נגמר הוה גדר טרפה ועיין רש"י ד' י"ח ע"ב ד"ה שחיטתו וד' כ' ע"ב ד"ה וכי ע"ש, וזה תליא בהך דר"י ור"ל דדף כ"ט ע"ב וכ"כ בזה. וע"ש במה דקאמר נתקלקלה שחיטה קאמרת כו' לאו שחיטה היא כלל וע"ש ד' ל"ב ע"ב גבי פסוקת הגרגרת ומחלק שם גבי שחט במקום חתך ור"ל ג"כ כן אם זה פסול בשחיטה או לא הוה שחיטה כלל אך זה תליא אם נימא דשחיטה הוה סילוק האיסור או תיקון דעיין בתוס' חולין ד' פ"ג ע"ב משמע דגבי עוף הוא לא בגדר מתיר בד"ה במוקדשין רק בגדר סילוק והנה רש"י שם בחולין ד' כ' ע"ב כתב דלכך גבי מליקה אין עיקור סימנים משום דלא בעי שם דיני שחיטה ע"ש. אך אם נימא דגבי מליקה הוה הדין כך לא שייך זה אך כל זה אם נימא דהשחיטה הוא מתיר אבל אם רק סילוק האיסור לא שייך גדר דין וא"כ ע"כ צ"ל דגבי מליקה לא בעי דיני שחיטה ולכך גבי עוף ס"ל לרבינו דקודם שנכנסו לארץ היו מותרים לשחוט במדבר ולכך צריך ריבוי על שחיטת עוף בעזרה ועל שחיטת עוף קדשים בחוץ וזהו שיטת רבינו כאן ולכך צריך הני קראי וכ"כ בזה:
[השמטה במש"כ שם דברי רבינו שחיטת עכו"ם עושה פעולה לאיסור ולא כמו שנשחט מאליו. וא"כ לפ"ז י"ל דאם התחיל עכו"ם לשחוט מקצת הושט אף דמבואר בתוספתא חולין פ"ב דניקב הושט שחיטתה מטהרתה מ"מ כאן אם גמרו ישראל הוי שחיטת העכו"ם חסרון ומטמא כנבילה ולא הוי כהך דחולין דף י"ט ע"ב דבמקצת קנה לא הוי שם שחיטה כלל וכמש"כ וזהו כונת רבינו בהל' אבות הטומאות פ"ב ה"י דעל טומאה זה אין חייבין עליה כרת אם נכנס למקדש אבל אם שחט העכו"ם את כל הושט הוי גם לרבינו נבילה דזה לא עדיף מנשחט מאליו וחיב עליו כרת אם נכנס למקדש. וזהו מה דדייק רבינו בפ"ד מהל' שחיטה הי"ג אבל אם כו' שאינו עושה אותו נבילה ומהו לשון נבילה אך לפמש"כ דאם שחט מקצת ושט וגמרו ישראל מטמא כנבילה מחמת השחיטה ולא מחמת הנקב וכמש"כ. ובמש"כ דרבינו והר"א ז"ל פליגי אם הם פועלים איזה דבר או הוי כמו מאליו י"ל דזה תליא בהך מחלוקת דסנהדרין דף ס' ע"א גבי עכו"ם שגידף אם צריך לקרוע וע"ש בירוש' דיליף שם מקרא דאלקי כל בשר ר"ל דגם בהם שייכא השגחה פרטיית וע' פהמ"ש ב"ק פ"ד גבי הא דשור של עכו"ם ומש"כ רבינו במו"נ ח"ב. וע' בכריתות דף ז' דנקט שם גבי מגדף גרפת הקערה ר"ל דהנה מבואר בירוש' פ"ג דע"ז דאף הם מודים דעל הים הוי רק השגחתו יתב' והים הוא כקערה כמבואר שם והובא בתוס' שם דף מ"א וזהו מה דאמרינן בסנהדרין דף ס"ז ע"ב דכשפים נבדקים על המים. וע' גטין דף נ"ו כוחו של אלו במים ומגדף כופר גם בזה זהו כונת הגמ' ב"ב דף ט"ז ביקש איוב כו'. וע' מנחות דף ק"י ע"א: ע"כ השמטה]