וחכמים קראו לה כו'. עיין בהשגות. והנה במה פליגי רבינו והראב"ד ז"ל זה אם לאחר מיתה אינם משיגים השגות חדשות ומיקרי עומדים כמלאכים זה סבירא ליה לרבינו ז"ל והראב"ד ז"ל ס"ל דנתוסף בהם השגה וזה ר"ל כוונת הגמ' סוף ברכות ת"ח אין להם מנוחה כו', ועי' בירושלמי פ"ד דשביעית הל' ט' ע"ש ועי' ב"מ דפ"ה ע"ב גבי גוהרקא דרבי חייא ועי' זבחים די"ד ע"ב דשייף מושיף ע"ש, ועי' במה דפליגי בכתובות דל"ט ע"א אם לאחר מיתה שייך גדר זמן ותוספות תלוי בזמן וזה ג"כ ר"ל הראב"ד ז"ל דאם אין להם דבר חדש מה שייך כוס של ברכה דר"ל תוספות עי' ברכות דנ"ה ע"א ודמ"ו ע"א אך באמת יש נ"מ בין צדיקים גמורים לבע"ת דזדונות נעשה לו כזכיות ר"ל דהרע הוא ג"כ דבר שיש בו ממש ונהפך לטוב, ועי' בהך מחלוקת דב"ב דע"ה ע"א כמה חופות היה לאדה"ר קודם החטא אם י"א או י' והיינו זהב וזה ר"ל אם קודם החטא היה דין ג"כ מדה או לא וע' בירוש' דע"ז פ"ד לעתיד לבוא בא ע"ז ורוקקת כו' ובטילה כו' ועיין ע"ז דף מ"ד ע"א דלאחר הביטול נעשה שיקוץ בני עמון כתר לדוד ועיין פסחים דקי"ט ע"ב דדוד הוא יברך על הכוס ע"ש, ועי' יומא דף ע"ו ע"א ע"ש ש"מ כו' וזה משום דדוד תיקן עולה של תשובה כמבואר ע"ז דף ד' ע"א ע"ש והכוס מיין המשומר בענביו ר"ל דמפקד פקיד עי' פסחים דל"ג ע"ב דלא כמה שכתבו התוס' חולין דקי"ז ע"ב דאין שם יין עליו ע"ש, ועי' ברכות דך נ' ע"ב דר"א סבירא ליה דמברכין על יין עד שלא נתן לתוכו מים בפה"ע. וקשה מ"ש מהך דשם דל"ו ע"א דאית ליה עילויא אחרינא ע"ש וה"נ כן וצ"ל דסבירא ליה דהיין גופא מיקרי מחובר לאילן ועי' בירושלמי שבת פ"ז הלכה ג' הסוחט זיתים מאביהם חייב משום קוצר לר"א וזה הך דכאן וע' יומא דס"ו ע"ב גבי שעיר המשתלח ושם דס"ד דחייתו לצוק זו היא שחיטתו ועיין סנהדרין דף ק"ה ע"א ור"א לשיטתי' ע"ב: