כגון שהוחזק כו'. עי' הוריות דף י"א, ועי' בכסף משנה כאן ועי' במה שכתב רבינו ז"ל בהל' רוצח פ"ד הלכה י' דהוי מין ע"ש ושם בסוף פי"ג ע"ש והנה רק נ"מ לגבי ס"ת דשל מין ישרף ורבינו ז"ל לא ס"ל דמשום דסתמא לע"ז כמבואר לעיל בהל' יסודי התורה רק שלא ישתייר זכר ממנו, ועי' בתוס' ע"ז דכ"ו ד"ה סמי ודכ"ז ע"א בד"ה וכי. משמע דסבירא להו דשל מומר להכעיס לא ישרף ע"ש, ועי' גיטין דמ"ז ע"א ובהלכות גדולות הל' יין נסך מבואר דס"ל דלמ"ד דמומר להכעיס לא הוי מין ס"ל דאף מחזירין אבידתו ע"ש, ועי' מה שכתב רבינו ז"ל בפ"ג מהל' מעשה הקרבנות הלכה ד' ע"ש, ועי' מה שכתב רבינו ז"ל בפירוש המשניות פ"א דחולין:
כגון החוזר לדתו כו'. עיין בהשגות. ועי' בגיטין דף מ"ה ע"ב כש"כ דהוי ליה מין, ועי' ע"ז דס"ה ע"א כמין שבאומות ונ"ד ע"א ע"ש, ועי' בהל' גדולות בהל' מילה מה שכתב על גר שחזר לסורו יינו יין נסך ע"ש, ועי' בירושלמי פ"ב דע"ז דסבירא ליה כס"ד דגמרא בגיטין שם ועי' מה שכתב רבינו ז"ל בהל' א"ב פי"ג הי"ז ומצוה להחזיר ע"ש, ועי' במכילתא פרשת משפטים גבי פריקה פ' כ' ר"א אומר במי שחזר לסורו ע"ש, אך גר י"ל דגרע טפי משום דמומר לד"א הוי מומר לכה"ת כולה גבי גר ע"ש בבכורות ד"ל ע"ב ורבינו ז"ל ס"ל דזה ר"ל הך דר"ה די"ז ע"א שפירשו מדרכי ציבור, ועי' סנהדרין דמ"ז ע"א יכול אף שפירשו אבותיו מדרכי ציבור ומה שכתב רבינו שם בפ"א מהל' אבל הלכה י' ע"ש, ועיין מנחות דק"ט ע"ב: