1
ואלו כו'. עיין ירושלמי פ"א דפיאה:
2
והמושך ערלתו כו'. עי' שבועות די"ג ע"א וביבמות דף ע"ב ע"א ועי' במה שכתב רבינו ז"ל לקמן בפ"ג מהל' מילה ה"ח ולא ס"ל כהתוס' רק אף דערל לא מקרי מ"מ המצוה מבטל ממנו, ועי' במכילתא פ' בא גבי פסח במשוך דאינו מעכב לאכול בפסח ע"ש ואף אם אח"כ מל עצמו עוד הפעם לא תיקן הדבר כעין הך דאמרינן ב"מ דכ"ו ע"ב מתנה בעלמא הוא דיהיב ליה ע"ש, ועיין בכורות ד"ג ע"ב בהך דרב מרי בר רחל ע"ש: