ויעיד עליו כו'. עי' ע"ז ד"ז אם יכולין לקבל אף אם יש חשש שיחזור ויחטא ועי' שם ד' ל"ג ע"א ישראל מומר בחזרה ג"כ אסור וע"ש ד' נ"ג גבי רקק בה דלא בטלה ויליף שם מקרא דלא הוי ביטול ועי' שם ד' מ"ד ע"ב לפום שעתא הוא דרתח עלה ע"ש ובאמת שם צריך עיון אם ר"ל דכיון דלא מבטל רק לפי שעה לא הוי ביטול עי' נדרים ד' ע' ע"א ע"ש או דר"ל דכיון דעשה זה בשעת קפידא לא הוי ביטול ועי' בירושלמי פ"א דסוכה הלכה ו' אם בשעה דקצר לסכך חשב שלאחר הסוכות יהיה למאכל אם מהני אז הכשר ובאמת נ"ל דזה ג"כ ר"ל הא דאמר בירושל' פ"א דערלה נטע שנה ראשונה לסיג ואח"כ למאכל חייב משום דנתערב בו מחשבת חיוב דר"ל דכיון בשעת נטיעה חשב דלאחר שנה ראשונה יהיה למאכל חייב בערלה אף בשנה ראשונה דנתערב בו מחשבת חיוב ובאמת זה תליא בהגירסות דבבלי תענית ד' ט"ז ע"א ובירושלמי שם דבבבלי אמר לא עלתה לו טבילה ובירוש' אמר אין לו טהרה דר"ל אם לא נטהר כלל או שנטהר וחוזר ונטמא עי' בנדרים ד' ע"ה ע"ב ועי' בהך דנדה ד' מ"ב ע"ב גבי פולטת ומש"כ בזה בדברי רבינו בהל' תרומות ובהל' פרה והל' מקואות דכל שלא יוכל ליטהר לגמרי לא עלתה לו טבילה ועי' בשבת ד' פ"ו ע"ב מאי דבעי שם אם נתנה תורה לטבולי יום או ראויה ליתנה ולמאי נ"מ אך דר"ל כיון שבשעה שטבלה היה לה חשש שמא תפלוט שוב לא מהני לה הטבילה גם י"ל דהוי כמו שלא נתכוון לטהרה מעולה כמו שכ' רבינו ז"ל בהל' אה"ט פ"ט הלכה א' על הך דשבת ד' י"ד ע"א ועי' ב"ב ד' קמ"ב ע"א רפוי מרפיא בידיה ע"ש ועי' בירוש' שבת פ"ב דאיתא שם דאם יכולה זבה לטבול בשביעי תליא אם צריך כוונה לטבילה ע"ש והטעם אם ראתה אח"כ תסתור א"כ נמצא לא נתכונה לטהרה מעולה ועי' בהך דמנחות ד' מ"ב ע"ב גבי טעימה פוסלת בתכלת ועי' מש"כ בזה בהל' תפילין ועי' בחגיגה ד' כ"ב ע"א גבי ע"ה דאמר שם דחיישינן שמא יטביל כלי בתוך כלי ע"ש וקשה דהא אמר שם דהיכא דשניהם טמאים אינו חוצץ א"כ בכלי דע"ה דהחיצון טמא א"כ יועיל הטבילה אך ע"כ משום דכיון דהכלים אף אחר הטבילה נשאר ברשות ע"ה חוזר טומאתם עליהם לפיכך לא מהני הטבילה אך יש לדחות זה דטומאת ע"ה הוי דרבנן לכן לא מהני להפנימי עי' ב"מ ד' נ"ג ע"א דאורייתא ודרבנן לא מצטרפי ועי' בירוש' סוף פ"ג דברכות יש שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה וכ"מ בזה. והנה כך לדבר שצריך טהרה אז בעי כונה ולדבר שהוא רק להסיר הטומאה א"צ כונה וזה הוא החלוק שבין הזאה לטבילה דהזאה בעי כוונה לטהרה עי' רש"י סוטה ד' ל"ט ע"א ועי' תוס' יומא ד' מ"ב ובמה דפליגי רבינו והראב"ד ז"ל בהל' פרה פ"י הלכה ז' ע"ש והנה גבי פולטת הוי מחלוקת בגמ' דנדה ד' מ"ג ע"א אם רואה הוי וטבילה דסיני לסלק הטומאה ואז לא בעי כוונה ואם נוגע הוי וטבילה דסיני חידוש הוא ולטהרה אז בעי כוונה וזה הבעיא דגמ' דשבת הנ"ל ועי' בכריתות ד' ח' ע"א גבי מחלוקת דר"ע וריב"נ ובזה א"ש דברי הירוש' פ"ב דשבועות גבי ירד לטבול מטומאה קלה ונסמכה לו טומאה חמורה כו' אם נכנס למקדש חייב ואמאי הא זה רק מעלה בעלמא וצ"ל דשם מיירי שטבל מיד קודם ז' ימים רק משום דמבואר בירושלמי פ"ז דנזיר דעל דברים שאין הנזיר מגלח עליהם אם טבל ונכנס למקדש פטור אף שעדיין טמא הוא מחמת גזירת הכתוב וטבל במים וטהר לזו הטבילה בעי כוונה וכן נ"ל בהך דמגילה ד' ח' ע"ב גבי זב לענין לטמא כלי חרס למפרע שם ג"כ הך טבילה בעי כוונה ואכמ"ל. נמצא כך. דלהעביר החטא לא בעי כוונה, ולתקן החטא בעי כוונה, ואך יש נ"מ להיפך, דהנה כבר הארכתי בזה בכ"מ דיש ב' גדרים בשיעורים אחד נקרא שיעור המצטרף, ואחד נקרא שיעור העצמיי, עי' מש"כ בפ"א מהל' שקלים ועי' תוס' יומא ד' פ"א ע"א, ועיין בירוש' פ"א דפיאה ובכ"מ בזה, וכך דכל שיעור המצטרף פחות מזה נמי שמו עליו רק שצריך לצרף וזה בעצם המחלוקת דר"י ור"ל גבי חצי שיעור אם אסור מה"ת דריש לקיש ס"ל דהשיעור הוא עצם ופחות מזה לאו כלום הוא ור"י ס"ל דהוא מצטרף ופחות מזה ג"כ שמו עליו ועי' ב"ק ד' ק"י ע"א גבי גזל הגר ע"ש והעיקר הוא כך דהדבר שעל ידו נעשית פעולה שפיר מצטרף וכל דבר שהוא להעביר איזה דבר פחות מזה אינו כלום עי' נדרים דף ס"ח ע"א וזבחים ד' ק"י ועי' בתוס' נדה ס"ב ע"א ד"ה העביר עליו דכ"ז דלא נגמר הדבר אינו ניכר כלל ע"ש נמצא כך דטבילה דלסלק מטומאה לא מהני טבילת חצאין ולא מהני צירופין דפחות משיעור לאו כלום הוא עי' תו"כ פ' שמיני ועי' רש"י קידושין ד' כ"ה ע"א גבי לשון ע"ש משא"כ גבי הזאה דהוא טהרה שפיר מצטרפין להזאות עי' זבחים ד' פ' ע"א וד' צ"ג ע"א ע"ש ועי' שבועות ד' ה' ע"א מה דאמר שם דכל היכא דכתיב ונעלם מכלל דהוה ליה ידיעה והא תורה דכתיב כו' מכלל דאיכא וכו' ועי' ר"ה ד' כ"א ע"ב דמשה רבינו לא חסר רק א' מנ' ועי' שבועות ד' י"ט גבי ידיעה במקצת שמה ידיעה וע"כ צ"ל דתורה הוי שיעור עצמיית ואם חסר לא הוי ידיעה כלל ועי' ירושלמי גיטין סוף פ"ו מה דפליגי ר' עם רבי ישמעאל בר"י אם הוי גדר אחד רק זה גדול מזה או אינו בגדרו כלל ע"ש וע' בחגיגה ד' ט' ע"ב, אך תשובה ע"י יסורין אף דהוא גרוע מכולם מ"מ יש בו מעלה דאף דבר שבעצם אין זה חזרה עי' בירוש' ע"ז פ"ד גבי בר קפרא שהכה לעכו"ם לבטלה ברוק אף דרקק עליה לא מהני מ"מ כיון שהוא אינו עושה זה מדעתו רק מדעתו של המכה אותו מהני ולא שייך כאן עכו"ם מדעתיה דנפשיה עביד. ובזה א"ש הך דב"ב ד' מ"ח גבי תליוה וזבין בהני שכופין אותם לגרש ע"ש בדברי רבינו בהל' גירושין ועי' ביומא ד' פ"ה מה דאמר ר"ע דיש ב' טהרות א' מקוה והב' הזאה ע"ש וזה הוה הכוונה דיש נ"מ בין ג' תשובות, א' מאהבה הוה כמו חכם עוקר, והב' מיראה דהיא כמו מכה ורפואה אך הרפואה קודם המכה וחיילין ובטלין כמו הך דנדרים דע"ה ותוס' נזיר ד' כ"ב ע"א וד' ל"א ע"ב ע"ש, והג' ע"י יסורין דזה הוי מכאן ולהבא עי' תוס' בכורות דף ל"ח ע"ב דיש ב' מיני רפואות א' מכאן ולהבא כמו הך דכתובות דף ע"ד ע"ב וא' למפרע ע"ש: