ספק קרא ק"ש כו' ומברך כו'. עיין בכסף משנה כאן ועי' רש"י עירובין דף נ' ע"א גבי סמיכה, ועי' ברכות דנ"ג ע"א מחצה על מחצה מברך ועיין שם דף ס' ע"א כח דהתירא עדיף ותוס' מנחות דס"ו ע"א גבי ספירת העומר ורשב"ם פסחים דק"ב ע"א אך העיקר הוא כך דהנה עיין בירושלמי סוף פ"ז דדמאי דהיכא דהספק הוא בשל תורה אף דרבנן אסור ע"ש ועירובין דל"ו ע"א ועיין מה שכתב בה"ג ז"ל בהל' יוהכ"פ דנ"מ לר"ל דסבירא ליה דחצי שיעור מותר מן התורה א"כ גבי כוי דהוי ספק מותר חצי כזית חלב אף לכתחלה אף דהספק הוי בשל תורה ועיין במה שכתב המרדכי ביבמות פ"ד מהך דביצה די"ט ע"א גבי כלי שנטמא אין מטבילין בעיו"ט ביה"ש, וע' במה שכתב רבינו ז"ל בהל' בכורים פ"ו הלכה י"ז, גבי חלה ע"ש, אך הדין כן דחצי שיעור לא נאמר על כל פרט ופרט שאסור רק הוא דבר בפ"ע דכל דבר שהוא אסור גם חצי שיעור שלו אסור ועיין במה דפליגי רבינו והר"ן ז"ל בהלכות שבועות פ"ד גבי שבועה שלא יאכל אם חצי שיעור אסור וגם נ"מ אם אכל כמה חצי שיעורים של איסורים הרבה אם חייב מכות מרדות עכאו"א, ואכמ"ל, אז נוכל לומר דרק בודאי תיקנו חכמים ולא בספק וכן כה"ג גבי ברכת המצות דהוא תקנה בכלל ונוכל לומר דעל ספק לא תיקנו משא"כ בברכת ק"ש דזה לא הוי בגדר ברכת המצות בכלל כמש"כ הר"ן ז"ל בסוכה פ"ד על הך דברכת ערבה ע"ש, ובאמת זה הוי איבעיא בירוש' פ"ב דברכות ה"א על הך דאם שהה לגמור את כולה אם ברכות מצטרפין לזה ע"ש וע"ש בירוש' פ"א הלכה ח' גבי ברכות התורה ע"ש וא"כ גבי ברכת ק"ש נתקנה הברכה בפרט על ק"ש אז אף ספק בק"ש צריך לברך: