אחד האומר כו'. ואם משהגיע כו'. כ"כ בזה במה דמבואר בתוספ' ספ"ב דמגילה דמדעת גבאי שרי והטעם כעין הך דב"ב דף ח' ע"ב בתוס' ד"ה לשנותו ושם דף ט' ע"א דאדעתא דידי אתי וכמו בהך דמגילה דף כ"ו ע"א גבי בי כנישתא דמתא מחסיא אך זה רק בדבר השייך לצבור וכמ"ש התוס' מנחות דף ט"ו ע"ב ושם דף פ"ח ע"א דהך לב ב"ד מתנה רק בשל צבור ועי' ב"מ דף ק"ט גבי ספר מתא וכו' דכמותרה ועומדין דמי וכמ"ש רבינו בפ"י מהל' שכירות ע"ש בהשגות ולכך פסק רבינו לקמן בה"ו דאם נשתקע שם הבעלים מותר לשנותו אף לדבר הרשות דאז שוב מיקרי של צבור ועי' ב"מ דף ע"ח ע"ב גבי מגבת פורים ומה דאמר שם אדעתא דמילתא אחריני לא יהבי אך שם כיון דהדבר לא נתקיים א"א לשנותם משא"כ כאן גבי נר דכבר נתקיים ובאמת י"ל דלפי מה דמבואר ב"ב דף ג' ע"ב גבי אבנים וקורות דלא ימכרם רק לפדיון שבוים וכמבואר לקמן בה' י"א ובאמת דין קדושת ביהכנ"ס עדיין לא חל עליהם כיון דקי"ל הזמנה לאו מילתא וגם בזה כ"ע י"ל דמודו ועי' תוס' מגילה דף כ"ז ע"א ד"ה אבל ושם דף כ"ו ע"ב רק הטעם משום דאסור להם לשנות כיון דעדיין לא נתקיים הדבר כלל רק דמ"מ במעות י"ל דמיירי כגון שגבו סתם וכעין הך דהוריות דף ג' ע"ב ולכך שפיר בני העיר יכולין לשנות ובזה א"ש בהך דמגילה דף כ"ז והובא בדברי רבינו בפי"א הט"ו דמבואר שם דאסור להוציא המעות רק לצורך קדושה חמורה דשם מיירי שגבו בפירוש לשם זה רק לקדושה חמורה זה לא הוה שינוי דזה מאליהם הוא בא וכעין דאמרינן בירוש' שקלים פ"א ה"ה מאליהם הוא בא לכלי שרת וה"נ כן דזה בכלל זה משא"כ לקדושה קלה והכא מיירי שגבו סתם וכן מדוייק לשון רבינו דכאן כ' לבנין ושם כ' לבנות ע"ש משא"כ אם כבר קנה אבנים או קורות אז הוה כמו שנדרו אז לביהכנ"ס וכמש"כ לעיל גבי סלע ולכך א"א לשנותם לצדקה אחרת דבר שאינו מוטל על צבור וכעין דאמרינן ב"מ דף קי"ד ע"א יצא הקדש דא"צ צדקה ע"ש ר"ל דעל מעות של הקדש אין מוטל עליו חובת צדקה וה"נ כן גבי דבר של ביהכנ"ס משא"כ לפדיון שבויים אך מ"מ כיון שקנו כבר היך נתקיים הנדר שנדרו אז בשעה שקנו אך י"ל משום דלב ב"ד מתנה והנה מבואר בשבועות דף י"א ע"ב דזה רק במילתא דשכיחא אבל במילתא דלא שכיחא לא אמרינן זה ע"ש ולכך קאמר דאם בנו ודירתא דאינשי לא מזבני הוה כמו דבר דלא שכיחא ולא שייך לב ב"ד מתנה. וא"כ י"ל דה"ה גבי נר ומנורה דרק לפדיון שבויים על זה מותר לשנותה ולא לדבר אחר אך מלשון רבינו לא משמע כן רק דלכל דבר מצוה מותר לשנות כלי בית הכנסת אך י"ל דכמו דאמרינן בקדושין דף נ"ד ע"א גבי כתנות כהונה דכיון דניתנו ליהנות בהם אין בהם מעילה לכל דבר ה"נ י"ל דלכך מותר לשנותם משנשתקע אף לדבר הרשות ונ"מ דאם אינם ראויין למלאכתן אז אסור דהוה כמו כתנות כהונה שבלו וכבר הארכתי בזה בח"א ובח"ב ונ"מ ג"כ דגבי אם הי' המתנדב כותי י"ל דאף לאחר שנשתקע אסור לשנותה לדבר הרשות ובזה א"ש דברי הגמ' בערכין ודברי הירוש' במגילה פ"ג: