הנודר צדקה כו'. עי' בדברי רבינו בהל' ערכין פ"ב ה"ח דמבואר שם דאם מת לגבי היורשים הולכים אחר הפחות שבלשונות ועי' מש"כ שם לחלק והנה גבי צדקה מאי ועי' בהך דסנהדרין דף מ"ו ע"ב במה דבעי שם גבי הספד דאי משום יקרא דשכבא הוא מפקינן מיורשים ולפי הנראה מדברי השאלתות פ' חיי שרה פיסקא י"ד דר"ל מיתומים קטנים משום דבשעת מיתה נשתעבדו הנכסים לזה משא"כ אי משום יקרא דחיי אף דמשמע מדבריו דאם הם גדולים אין יכולים לומר דלא ניחא להו בזה ועי' בכתובות דף מ"א ע"א גבי פגם משפחה ע"ש בתוס' ד"ה ושם דף מ"ח ע"א גבי אשתו מ"מ גבי קטנים לא חל עליהם עדיין החיוב וה"נ יש לומר דנהי דקי"ל דשיעבודא דאורייתא והנכסים משועבדים שצריך לקיים הנדר שנדר מ"מ כל כמה שלא פירש לא נשתעבדו הנכסים רק לפחות שבלשונות ועי' בהך דבכורו' דף נ"א ע"ב ובר"ה דף ו' ע"ב בתוס' ד"ה יורש אם מה שמשלם עבור אביו אם הוה מחמת קרבן ראי' או חובה בעלמא כיון שאביו נתחייב ונ"מ דאם הי' אביו עשיר ולא הפריש עדיין עולה כמה היורשים חייבים להביא אם רק שוה מעה כסף או כפי עשרם אך באמת לפי הנראה מדברי רבינו בהל' חגיגה פ"א דרק אם הפריש אז יש אחריות קרבן אבל אם לא הפריש כלל אז לא מהני מידי ולא מחייבי כן גבי פדה"ב נ"מ אם מת הבן לאחר ל' דאז התשלומין רק בשביל שיעבוד הנכסים שכבר נתחייבו אז לא אמרינן חמש ולא חצי חמש לכ"ע ע"ש דף מ"ח ע"ב ואף דלכאורה כ"ז שלא קיבלו השיעור עדיין לא נפדה כלל וא"כ מאי מהני מ"מ י"ל דמחמת שיעבוד נכסים צריך לשלם כל מה דאפשר ושם אבאר זה. והנה לפי מש"כ גבי צדקה דאם קי"ל דאין אדם חולק חובתו וצריך ליתנו בב"א שוב י"ל דלכך פסקינן כאן ובהל' ערכין דצריך ליתן עד שיאמר לא לכך נתכונתי כיון דלא מצטרף והוה כעין הך דנזיר דף ח' ע"א גבי חדא נזירות ע"ש דספיקא לחומרא אך זה רק גבי הנודר עצמו אבל גבי יורשים דרק מחמת השיעבוד אין שייך זה ולכך די בפחות: