בא העני כו'. ואחד מעשרה כו'. עי' כתובות דף נ"ב ע"ב ודף ס"ח ע"א גבי עישור נכסי וזה ג"כ הוה גדר צדקה ועי' תוס' תענית דף ט' ע"א בשם ספרי ע"ש דמרבה גם פרקמטיא וריבית וזה תליא בהך מחלוקת דקדושין דף י"ז גבי הענקה אם כספים הוה בכלל ברכה ועי' בתוספ' סוף ברכות דיצחק דרש דברכה רק במעשה ידיו ובזריעה ועי' כתובות דף ע"ט ע"ב גבי פירות מה הוה ובירוש' פ"ה דב"מ גבי דהמבטל כיסו של חבירו פטור משום דזה לא הוה בגדר ברכה ולא מיקרי שבת ועי' נדרים דף נ"ה ע"א גבי עללתא אם ספינה הוה עללתא ולכך מבעי לי' בירוש' שם אם המבטל ספינתו של חברו אם חייב ועי' ב"מ דף ס"ט ע"ב דאינו יכול להשכיר מעות וע"ש גבי ספינה גבי אגרא ופגרא ובירוש' שם הוה בזה מחלוקת דר"ל ור"י ע"ש ועי' במה דפליגי רבינו והר"א ז"ל בהל' מלכים פ"ט ה"א מי הפריש מעשר יצחק או אברהם ורבינו ס"ל דהך דאברהם לא הוה רק בגדר תרומת מכס ואזיל לשיטתי' דס"ל בס' המצות דלא הוה רק מצוה לשעה ולא כבה"ג ועי' מנחות דף ע"ז ע"ב דמבואר כך ובתוס' יומא דף כ"ד ע"א ע"ש:
שם ולעולם לא ימנע כו'. ר"ל דזה מוטל עליו חיוב לחפש עניים ועי' שבת דף ק"ד ע"א מה דרכו ועי' בירוש' שקלים פ"ב ה"ד דפחות מזה אינו כלום וכמ"ש רבינו ובירוש' שם משמע דצריך ליתן שקל שלם רק דמחלק לג' פעמים ועי' בהך דחגיגה דף ח' ע"א גבי טופלין ובירוש' שם אם אדם חולק חובתו ומדברי הירוש' ג"כ משמע דאם נתנן בב"א לא יצא רק דצריך לשלשם ועי' במנחות דף ק"ב ע"ב דמוכח שם דאם אמר הרי עלי בשני כלים והביא בכלי אחד אף אם יכול לקמוץ מזו בפ"ע ומזו בפ"ע ג"כ לא יצא וא"ש שם מ"ש רש"י ז"ל ובזה א"ש ג"כ דברי רבינו פי"ז מהל' מעה"ק ה"ח קבע נדרו ע"ש בכ"מ ומשום דשם נקט דקבעינהו בכמה כלים וע"ש דף ק"ו ולקמן אבאר זה: