באו איש ואשה כו'. עי' לקמן פ"ח הט"ו האשה קודמת כו' והנה בהוריות דף י"ג ע"א מבואר במשנה דלהחיות ולהשיב אבדה האיש קודם ועי' חולין דף פ"ד ע"א חייך קודם לביתך וע"ש בע"ב ועי' בספרי פ' תצא פסקא רל"ה אין רשות לאשה לדבר לפני איש וזהו כונת הספרי בהעלותך פסקא צ"ט שלא היתה מרים יכולה לדבר כו' והך דיבמות דף ק' שם מיירי דהוה דין בפ"ע לא האיש עם האשה. רק בדבר של בזיון בזיונה גדול ועי' מכות דף כ"ג ע"א גבי מלקות אם קלה דהאשה גם במים ועי' ברא"ש רפ"ד דעירובין דהוה שם מחלוקת אם גם בזה שייך כבוד הבריות ועי' כתובות דף מ"ט ודף ס"ז דזילותא דאשה עדיף ורש"י יבמות דף ס"ב ע"ב ד"ה יותר וקדושין דף כ"ב ע"א אתתא לאו דרכה כו' ויבמות דף מ"ב ע"ב אשה בושה כו' ושבועות דף ל' ע"א וגיטין דף י"ב וכ"מ ועי' במ"ש הראב"ד ז"ל בהשגות בהל' אישות פכ"א ה"י דלא מצינו ייסור שוטים באשה ובנדרים דף ל"ז ע"ב בנות כו' ע"ש ברש"י וכ"מ בזה. והנה באמת הך דין דלהשיב אבדה איש קודם ג"כ אינו מבואר בדברי רבינו ועי' בתוספ' ב"מ פ"ב דמבואר זה אך לכאורה קשה דא"כ למה אמר שם דאבדת אביו ואבדת אמו אם נתגרשה שניהם שוים תיפק לי' דזה איש וזאת אשה ובאמת מדברי הירוש' הוריות פ"ג נראה דהטעם דאביו קודם לאמו גבי אבדה משום דאיש קודם לאשה וע"ש בירוש' דס"ל דשל אמו קודמת לרבו והטעם דס"ל כהך משנה דכריתות דף כ"ח ע"א מפני שאתה ואביך כו' וזה לא שייך גבי אשה דהיא אינה מצווה ללמדו תורה ואין עלי' חיוב כבוד רבו ובזה א"ש הך דשבועות דף ל' ע"ב גבי אשתו של ר"ה ע"ש בתוס' מ"ש דאמאי לא שייך כאן עשה דכבוד תורה ועי' בירוש' הוריות פ"ג ה"ח דמבואר שם ג"כ דכסות אשת חבר קודם לחיי ע"ה דוקא בחיי חבר ע"ש אך באמת כך דלכאורה איך הוא היה מותר לישב הוא בעצמו מצווה ע"ש בתוס' ובזבחים דף ט"ז ע"א אך כך משם דהוא עצמו מצווה ג"כ על כבוד התורה וכעין מ"ש התוס' סוטה דף מ"א ע"ב גבי מלך דאין בו כלל המצוה של כיבוד ע"ש וא"כ גבי אשה אם נימא דאינה מחוייבת בכבוד תורה שוב צריכה לעמוד ועי' מו"ק דף ט"ז ע"ב אך התם מחמת חציפות ועי' בהל' תמידין פ"ט ה"י דמנחה של איש קודם לשל אשה ובירוש' פ"ג דהוריות מבואר דקרבן איש קודם לקרבן אשה ועי' יומא דף ט' בהך דשהו קיניהן ושם דף מ"ד ע"א כפרתו קודם לכפרת ביתו ע"ש בתו"י ור"ל כה"ג לענין קרבן אך מ"מ הך דין דלהחיותו ור"ל בפיקוח נפש לא הביא רבינו דאיש קודם וכן גבי להשיב אבדה ולקמן אבאר זה:
שם אב ובנו כו'. כן מבואר בקדושין דף ל"ב ע"א אבל לאשתו אסור ליתן מעשר עני כן מוכח בתוספ' פ"ד דמע"ש ואפי' למ"ד אין ידו כידה משום דהוה כפורע חובו ועי' לקמן בהל' שמיטה ויובל פ"ה ה"ד דבעלה יכול ליתן לה פירות שביעית וכבר הארכתי בזה לעיל פ"ד הי"א משום דאינו מקיים בזה מצות נתינה וא"כ י"ל דבמעשר עני המחלק בגורן אם נימא דיש קנין לאשה בלא בעלה או כגון שאמרה לו איני ניזונת כו' שפיר יכולה ליקח מ"ע של בעלה ובזה יש לפרש דברי רש"י ברכות דף ס"ג ע"א סוף כו' ומשמע שם דיכול ליטלן וי"ל כה"ג וכבר הארכתי בזה לעיל: