בן לוי כו'. עי' בהשגות ורבינו פליג עם הר"א אם בסתם תלינן שהיתה נקרצת עם האשכול או לא והנה רבינו ז"ל כאן דייק וכ' כלשון הירוש' רק גבי מעשר טבל ולא כמבואר בתוספ' דלא נקט שם טבל רק סתם ולענין אם צריך ליתנו לעניים והטעם כך דהנה רבינו בהל' בכורים פ"ט הט"ז פסק שם דאם שלח בשר ומצא בהם מתנות כהונה דלא חייש שמא גזל המתנות ע"ש והוא כעין דאמרינן בע"ז דף ל"ט ע"ב גבי שגר לו בעה"ב לביתו מותר כו' וה"נ כן כיון דשלח לחבירו לא חשוד ליגזל והנה רבינו בהל' תרומות פי"ב הט"ז כ' דכהן שנתנו לו תרומה ומצא דברים אחרים אסורים משום גזל וע"ש בתוספ' דסוף תרומות דנקט שמשלימין לבית הדמע ור"ל דלכך עירב הדברים אחרים לתוכו כדי שאם יתערבו בחולין יהיו אותן הדברים משלימין לחולין עכ"פ הרי חזינן דכשנותנין מתנות כהונה אז לא אמרינן דמסתמא נתנו לו כהוגן ואף דמדברי רבינו בהל' מעשר פי"ב ה"ה מש"כ לפיכך מי שאינו כו' וע"ש בהשגות אך שם ר"ל דמיירי שנתנו ללוי וזהו כונת הירוש' פ"ח ה"ב שאין אדם עושה בדבר עבירה כצ"ל וכ"כ בזה דכיון שנותנם לו ודאי תיקנם ועי' גיטין דף ל' ע"ב אך מ"מ כאן חיישינן שמא לא הוה הכל תרומה או מעשר ועי' בחולין דף קל"ח ע"א דגבי ראשית הגז א"צ ללבנו הישראל רק נותן לו צואי ע"ש ושם דף קל"ד ע"ב גבי מקום שנהגו להפשיט וכבר הארכתי בזה לעיל ולכך אם לא נתן לו מעשר רק שלח לו מתנה אז לא היה צריך להחזיר לו את העוללות כמש"כ רק כאן גבי מעשר חיישינן דאז אינו מדקדק כל כך ועי' בירוש' פיאה פ"ח ה"ב במה דאמר שם ובן לוי נאמן לעולם אפי' בשביעית ר"ל משום דס"ל כמו דאמרינן בסנהדרין דף כ"ו ע"א דנחשדו כהנים על השביעית ע"ש ברש"י וכן פסק רבינו בפ"ח מהל' שמיטה הי"ח ס"ל להירוש' דה"ה לוים ג"כ נחשדו וא"כ י"ל דה"ה לענין מתנות עניים הם חשודים ואף דבאמת לכאורה קשה דאיך אמר שם בסנהדרין דנפלה למאה תעלה הא צריך הסאה ליתנה לכהן והא נחשדו אף י"ל דבדבר מועט אין חשש ועי' בירוש' רפ"ו דתרומות דאם נפל לספיחי שביעית תעלה ויתנו לאוכליהן ובזה יש לומר דלמה לא אמרינן בזבחים דף ע"ה ע"ב שביעית אין לוקחין בדמי' תרומה ואמאי לא קאמר משום זה דע"כ צריך ליתנה לכהן וכהן חשוד וע"כ דבדבר מועט לא חיישינן גם י"ל דשם ר"ל אכהן דכהן לא יקח אך באמת י"ל הטעם משום דהא מבואר בתוספ' דתרומות ובירוש' ערלה הובא בדברי רבינו פ"ג מהל' תרומות ה"ב דכל תרומה שאין הכהנים מקפידים עלי' בטלה וכאן כיון דע"כ צריך לנהוג בה קדושת שביעית דהוה בזול שוב אין הכהנים מקפידים עלי' אך עי' תוס' בכורות דף כ"ב ע"ב שכ' גבי תרומה טמאה לא פלוג ע"ש ובמ"א אבאר זה עכ"פ ס"ל להירוש' דלוים ג"כ נחשדו ועי' תוס' שבת דף י"ז ע"ב דס"ל ג"כ כמו דאמרינן בירוש' כאן דלא נחשדו לוים על ת"מ ע"ש. וגם באמת דלענין שנימא דהוה ודאי טבל לענין שיכול לעשר ממנו על מקום אחר ועי' נדה דף כ"ה ע"א גבי ספק בכור ע"ש בתוס' ד"ה גבי בהמה ובכורות כ' ע"א וה"נ י"ל דנהי דבכל מקום א"צ ליתנו לעניים כאן יהי' תקלה דאם נימא דא"צ יאמרו שודאי טבל ויוכל לתקן מזה על זה וכעין דאמרינן בנדרים דף מ"ד ויומא דף י' ע"ב ולכך פסק רבינו כאן דצריך ליתנם לעני ולהיפך החשש שיאמרו שהוא ודאי פטור לא שייך כאן דכאן הוה כמו עשו מהם גורן וכמבואר לקמן פ"ב מהל' תרומות ה"ט ורש"י ב"ק דף צ"ד ע"א ד"ה מירחו וכעין זה כ' הרא"ש בנדרים דף מ"ד ע"ב שם ועי' קדושין דף מ"ו ע"ב גבי גזל ביד כהן כה"ג וחולין דף פ"ו ע"א גבי כיסוי הדם וב"ב דף נ"ז ע"ב מה דאמר שם ספק ממונא לקולא כו' ע"ש ברשב"ם דכ' דר"ל דליכא גזל אך באמת ר"ל דלא הוה חזקה דמצי למימר דאנא מהני דלא קפדי ועי' כתובות דף ע"ג ע"ב דאמר שם כה"ג ואף דהא כתובה תליא בקדושין ולא חיישינן דאם נאמר דא"צ כתובה גם הקדושין לא הוה וע"ש דף ע"ו ע"ב גבי כלה בבית אביה לענין החזרת הקדושין ולא אמרינן דמדמחזירין יאמרו דא"צ גט עי' ב"ב דף קמ"ה ע"א וע"כ דבספק לא חיישינן לזה ועי' בהך דיבמות דף ל"א ע"א מה דמחלק שם גבי חליצה ושם דף ק"ה ע"א אם צריכה שתרוק עוד הפעם וקדושין דף מ"ו ע"א דאמר שם דמקדשה עוד הפעם לדעת אביה ולא חיישינן שמא יאמרו דהראשונים אינם קדושין ובהך דשבת דף קמ"ח ע"ב דאף דהקדישה הרועה והוה הקדש מ"מ הבעלים מקדשין עוד הפעם ובהך דביצה דף ח' ע"ב דמסקינן שם דמספיקא לא חיישינן שיאמרו שודאי חי' ולא הוה כהך דחולין דף פ"ו ע"א גבי חש"ו וצ"ל כעין דאמרינן ביבמות דף ל"א ע"א קמו רבנן במילתא ר"ל כאן חיישינן שמא יאמרו דהי' עומד ע"ג דחש"ו וא"כ יאכלו משא"כ גבי כוי דלא שייך זה. עכ"פ כאן ס"ל לרבינו דחיישינן לזה לכך צריך להחזירו לעני כדי שלא יתקן ממנו וא"ש דאמאי לא תלינן דהבעה"ב החליפם עם העניים ואז פטורים מן המעשר וא"צ להחזיר ועי' לקמן פ"ז מהל' מעשר ה"י ע"ש אך כאן משום דיש תקלה דיאמרו שהוא מן הנקרצות עם האשכול וא"כ הוה ודאי טבל ויוכל להפריש מזה על זה ולכך חיישינן טפי וכעין שכ' התוס' יומא דף י' ע"ב ד"ה דילמא ע"ש: