הי' קוצר כו'. אבל התולש כו'. כ"כ בזה לעיל פ"א ובאמת כבר הארכתי בזה בהל' שבת דזה הוה מחלוקת בין גמרא דילן לירוש' אם תולש הוה רק תולדה דקוצר או בגדר אב דגמ' דילן ס"ל דרק תולדה והירוש' ס"ל דהוה אב וכן פי' רבינו בפיהמ"ש ועיין מ"ש התוס' בכורות דף כ"ד ע"ב ד"ה והיינו ודף כ"ה ע"א ד"ה ואמר ועיין רש"י פסחים דף נ"ו ע"ב דתולש הוה אב ע"ש ובתוספ' פ"י דמנחות דרשב"א אמר להך דין דלפני העומר שרי לקטף ע"ש ועיין בתוספ' דשביעית פ"ה הובא בדברי רבינו פ"ד מהל' שמיטה ה"ה דמבואר שם דגם בשביעית אסור לתלוש אך שם הוא הטעם משום עבודת הארץ וא"כ אין נ"מ ועיין תוס' גיטין דף מ"ד ע"ב גבי שדה שנתקווצה וסנהדרין דף כ"ו ע"א ד"ה לעקל ותוס' בכורות דף ל"ד ע"ב דהאיסור הוא רק משום מייפה את הקרקע ונ"מ דבשמינית שרי אך רבינו שם פי' דקאי אמוצאי שביעית וא"כ מוכח דהאיסור הוא מטעם קצירה ועיין בירוש' פ"ו ה"ב דשביעית ועיין במו"ק דף ג' ע"א דס"ל שם לרבא דתולדות אינו אסור מה"ת בשביעית ותוס' ע"ז דף נ' ע"ב ד"ה ומשקין דכ' שם דהשקאה הוה רק תולדה ומדברי הירוש' פ"ו דשביעית ה"ב מבואר שם לחלק בין להשקות הארץ ובין להשקות הזרעים דלהשקות את הזרעים הוה גם בשביעית מלאכה דאורייתא ולכך אסור אף בסוריא ולקמן בהל' שמיטה ויובל אבאר זה. עכ"פ חזינן דתלישה אסורה בשביעית מטעם קצירה ממש ולא מתולדה ואפי' לאביי דס"ל במו"ק שם דתולדות בשביעית אסורות מה"ת עיין תוס' ר"ה דף ט' ע"ב וע"ז דף נ' ע"ב ד"ה ומשקין דבתוספות שביעית לא אסירי רק מדרבנן לכ"ע ולמוצאי שביעית זה הוה בגדר תוספות ועיין תוס' ר"ה דף ט' ע"א ודף י"ג ע"א וכ"כ בזה וצ"ל דמיירי בדבר שדרכו לתלוש וכמו כאן ובזה יש ליישב דברי רבינו בפיהמ"ש במס' שבת דס"ל דתולש בשבת הוה אב וכ"כ בזה וי"ל דמיירי בדבר שדרכו כן: